פרשת כרם חן בן אליהו מהווה עוד משל לקרב הסמכויות במשרד הביטחון, שנראה בלתי פתיר, ולהבדל הגישות התהומי ביישום המדיניות של הממשלה ביהודה ושומרון. גם אם לאחר המשבר הפנים־קואליציוני הזה יוצג פתרון, סימן שאלה גדול ירחף על היכולת או הרצון של ראש הממשלה בנימין נתניהו לעמוד בו, בשל שיקולים הנוגעים הן לביטחון והן ליחסי החוץ עם האמריקאים.
הכרם עצמו, הממוקם בגוש שילה שבחבל בנימין, היה למעשה רק תפאורה לקרב הסמכויות. נתניהו ידע על הכוונה לעקור את הכרם, אך עצר את עקירתו רק לאחר שעות ארוכות, כשבשטח נותרו עצים בודדים. החלטתו של נתניהו התקבלה רק בעקבות האולטימטום של השר בצלאל סמוטריץ', שלאחרונה הנתק שלו מול שר הביטחון יואב גלנט מוחלט.
במהלך המשבר ולאחריו הקפידו סמוטריץ' והשר איתמר בן גביר לתקוף את גלנט, אף שידעו היטב כי המהלך התבצע בידיעתו של נתניהו. למעשה, כל הצדדים הפוליטיים הלכו לתוך האירוע הזה בעיניים פקוחות, מתוך מוּדעות מלאה לפיצוץ העתיד לבוא. בשטח עצמו נאלצו הכוחות שפינו את הכרם להתמודד גם עם אנשי ימין, כדוגמת ח"כ לימור סון הר־מלך מעוצמה יהודית וח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית.
מבחינת מערכת הביטחון מדובר בכלל בסוגיה שבה אין גמישות, מכיוון שמדובר בפלישה של בן אליהו לאדמה פרטית, שבג"ץ הורה על פינויה לפני יותר משנה. בג"ץ קיבל בזמנו את הבקשה, שבה תמכה גם מערכת הביטחון, לאור ההבנות שהושגו עם בן אליהו שחתם על צו הסכמה לפנות את החלקה. במערכת הביטחון מבהירים כי בן אליהו לא קיים את פסק הדין של בג"ץ, הפר את התחייבותו לפנות בעצמו את הכרם, ולכן אין מנוס מלקיים את פסק הדין.
אבל במציאות כיום, גם אירוע מקצועי פשוט אינו יכול להתנהל בפשטות. כנראה יש מי שחושב, גם בממשלה, שעם או בלי רפורמה משפטית, ניתן שלא לממש החלטה של בג"ץ. במצב עניינים רגיל, פינוי הכרם כלל לא היה מגיע לשולחנו של רה"מ לידיעה, אך הפעם, כאמור, הוא עודכן על כך מבעוד מועד.
גלנט מבין שבאופן מיידי כתובת השמאלן התורן בממשלה הנוכחית מופנית אליו, וזוכר היטב את הסיבוב שעשו שרי הליכוד על חשבונו של בוגי יעלון כשהיה שר הביטחון במהלך פרשת אלאור אזריה. אז למרות התיאום גלנט־נתניהו, בן גביר וסמוטריץ' מעדיפים בשלב הזה להפנות חצים לעברו של שר הביטחון, או כפי שצייץ סמוטריץ' לאחר הפינוי: "אני דורש מרה"מ להעביר לידיי את הסמכויות (על המינהל האזרחי) לאלתר.
אם לגלנט יש עם זה בעיה, הוא מוזמן לשים את המפתחות. אני משוכנע שיש רבים בליכוד שישמחו למלא את מקומו במשרד הביטחון".
נתניהו מבין היטב כי שחרור הסמכויות לסמוטריץ' עתיד לסבך אותו עם האמריקאים, אבל הוא כבול בהתחייבויותיו ומרחב הגמישות שלו הולך ומתקצר, כאשר בציונות הדתית גזרו קופון פוליטי נאה מהמשבר האחרון. כאמור, גם אם המשבר הזה ייפתר, עקב אכילס של הממשלה לא הולך לשום מקום, והפלונטר הבא נמצא מעבר לפינה.
חרב פיפיות
אם כל זה לא מספיק, הבעיה המרכזית היא המצב הביטחוני, שהולך ומסלים בחודש האחרון: 11 הרוגים בסדרה של פיגועים, במה שמסתמן כבטן הרכה של ישראל במזרח ירושלים. לכך התווספו כמעט 30 רקטות, פצצות מרגמה וטילי נ"מ שנורו מרצועת עזה לאחר תקופה ארוכה של שקט.
החודש האחרון, בעיקר בזירה הירושלמית, שנמצאת באחריות השר לביטחון לאומי בן גביר, הוא מהקשים והחמורים מבחינת התוצאות הרצחניות של הטרור. אילו בן גביר כפעיל חיצוני וכח"כ פרובוקטור מהאופוזיציה היה שופט את תפקודו כשר לביטחון לאומי במבחן התוצאה, הוא היה נאלץ בוודאי להגדיר את תפקודו ככישלון חרוץ, לאחר שעד לאחרונה הוא הצביע על כל הרוג בפיגוע רצחני כהוכחה לכישלונה של ממשלת השינוי.
הבעיה של נתניהו היא שכמו שסמוטריץ' מבקש לנהל מדיניות באיו"ש שאינה תואמת את זו של ראש הממשלה, גם השר לביטחון לאומי בן גביר לא ממש מתאם את פעולותיו ואמירותיו עם נתניהו. כך למשל בנושאי תנאי האסירים הביטחוניים והריסת מבנים בלתי חוקיים במזרח העיר.
כפי שסברתי בימי הממשלה הקודמת כי התנהלות כזו של מספר לא מבוטל של נבחרי ציבור באופוזיציה היא זולה, פופוליסטית ואף מספקת רוח גבית לטרור, כך גם כיום אני לא רואה את אשמת הממשלה בגל הטרור המתעצם בירושלים. בכמעט שנה של הסלמה ביטחונית רצופה, כנראה הגיע הזמן שנפסיק להתייחס לתקופה זו בכינוי "גל טרור" ונבין כי מדובר בשינוי מהותי במציאות הביטחונית בירושלים וביהודה ושומרון. מגמה שאם לא תיבלם, עלולה לגלוש להסלמה דרמטית הרבה יותר, סוג של אינתיפאדה שלישית.
כבר נכתב כי קשה מאוד לנהל מערכה מול הטרור כאשר במרבית המקרים הפיגועים מבוצעים בידי פלסטינים צעירים, יחידים, מבלי שלמערכת הביטחון יש מושג לגביהם. במזרח ירושלים נראה כי הבור הזה עמוק במיוחד.
כחרב פיפיות פועלת משוואת האשמת הממשלה הקודמת בנרצחים ישראלים והבטחת בחירות ריקה מתוכן כי רק בן גביר יביא ביטחון. זו מתנגשת עכשיו עם קרקע המציאות הקשה, ומגבירה את הלחץ של בן גביר וסביבתו הקרובה, כאשר מעמדו הולך ונשחק והוא מתחיל להיתפס יותר כגימיק הלאומי, שנותר ללא פתרונות, מאשר כשר לביטחון לאומי.
גזרת האחריות של בן גביר בירושלים מקרינה על המצב ביהודה, שומרון ועזה. בן גביר מערבב ברטוריקה מתלהמת מושגים של משילות ואכיפת חוק עם המצב הביטחוני, הכרזות על חומת מגן 2 ומראית עין של הריסת מבנים בלתי חוקיים כהתמודדות עם טרור.
ובנושא אחר. נתניהו אמר השבוע כי למרות הביקורת הפומבית האמריקאית על ההחלטות לבנות בשטחים, הברית בין ישראל וארה"ב חזקה כתמיד. הברית האסטרטגית עם האמריקאים אכן שרירה וקיימת. ואכן, בתחום הצבאי שיתופי הפעולה בשנתיים האחרונות הם חסרי תקדים וממוקדים באיראן.
אבל נתניהו כמומחה לארה"ב מבין היטב את האיתותים מוושינגטון. מהביקורת על המהפכה המשפטית ועד הגינויים של החלטות הממשלה לבנות בשטחים לאחר הפיגועים האחרונים. בשורה התחתונה, החודש האחרון עומד בסימן הידרדרות ביחסים בין ממשל ביידן לזה של נתניהו.
לישראל יש הרבה מה להפסיד ממשבר ביחסים עם האמריקאים. אם נתניהו מעוניין לצמצם את פוטנציאל ההסלמה בזירה הפלסטינית, הוא נדרש לנהל מקרוב את המצב ולדרוש מהשר בן גביר אישורי תוכניות ולא ססמאות מתלהמות ופעולות לא מתואמות בבתי הכלא הביטחוניים.
וישנה גם רצועת עזה. מי שהעריך כי לאחר המבצעים האחרונים בעזה יש פוטנציאל לשקט ארוך טווח, לומד כי גם אם חמאס עדיין פועל תחת ריסון עצמי מסוים בשל האינטרסים שלו, המשך הסלמה ביטחונית בירושלים ובבתי הכלא הביטחוניים עשוי להחזיר לצערנו את שגרת החיים הקשוחה בדרום תחת ירי הרקטות והאזעקות.
"דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים", אמר רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, וברצועת עזה ההיסטוריה מלמדת שלאחר תקופת שקט מסוימת, מתחיל טפטוף ירי. הטפטוף הופך למבול – ומסתיים בסבב הסלמה או במבצע נוסף, וחוזר חלילה.