אני בן לעם היהודי שפרעו בו פרעות רבות לאורך ההיסטוריה, לא בגלל מה שעשה אלא בגלל מה שהוא. אני מבין וחש את הכאב, מבין את הרצון לנקמה ושותף לצער, אבל נקמה צריכה להיות מכוונת ולא כללית, וצריכה להיעשות בידי רשויות החוק. “האם אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?" (במדבר טז כח) אמרו משה ואהרון לקב"ה, וזה המסר שקיבלנו בדת שלנו, בתרבות שלנו.
רציתי להאמין שאנחנו בני תרבות, שיש לנו ערכים, אמונות, מוסר וצדק. אינני דתי, חונכתי על ערכי היהדות ועל התורה שמקדישה תשומת לב לגר וגם לזר. עונש קולקטיבי הוא בניגוד לדת ולתרבות היהודית, שאותה מתיימרים לייצג חלק מהפורעים. “איש בחטאו יומת", מצווה התורה (דברים כד ט) אבל חלק מהמתנחלים לקח את החוק לידיו. והפעם זה לא היה קומץ, ולא עשבים שוטים, אלו היו מאות פורעים, לתחושתי מאורגנים, שירדו על הכפר.
הם שרפו בתים, הציתו מכוניות, הרסו רכוש, פצעו אנשים חפים מפשע, ואיני מבין את ההצדקה לכך. זו התנהגות ברברית. מדי יום אנחנו הופכים לאלימים יותר, קצרי רוח, מזלזלים בכבוד חברינו בכביש, בחניה, בתור, ממהרים להרים יד ולפגוע במי שאומר מילה שאינה מוצאת חן בעינינו.
די לשמוע את סגנון הדיבור הוולגרי, הגס, המתלהם והבוטה של חלק מחברי הכנסת, ההתבטאות המשפילה בחיקוי קולות של בעלי חיים ונשים שעושות ספונג'ה. אני, אגב, חונכתי על ראיית כל עבודה כמכבדת את בעליה. ח"כ אלמוג כהן חונך להיות גזען ומתנשא, והדרך היחידה שלו לחוש רם ונישא היא על ידי השפלת האחר.