משטרת ישראל דלת האמצעים וכוח האדם בזבזה השבוע את זמנה היקר על אנרכיסטים שפרצו גדרות והשליכו לעבר שוטרים אבנים וחפצים. כן, אנרכיסטים. לא מדובר באותם אזרחים שמגיעים למחות בהפגנות ומכבדים את כוחות השיטור. גם במחאה יש קולות שונים ואותם אנרכיסטים גרמו ביום רביעי לכל המחאה להיראות נורא.

יוצאי יחידה מובחרת תוקפים את הרפורמה המשפטית: "פגיעה קשה בדמוקרטיה"
יוצאי יחידה מובחרת תוקפים את הרפורמה המשפטית: "פגיעה קשה בדמוקרטיה"

כן, אנרכיסטים. אותם המוחים שעצרו את תנועת הכבישים ולא אפשרו לאזרחים להגיע לעבודה או לטיפולים בבתי החולים. כן, אנרכיסטים. מי שחיבלו בשגרת החיים של תושבים תמימים וסחפו אחריהם מנטרה מהונדסת שלפיה דווקא המשטרה היא שאיבדה שליטה. התנהגותם של אותם אנרכיסטים ראויה לכל גינוי, והיא מעבירה את המחאה מפסים לגיטימיים לאלימים. זה מה שקורה, בין היתר, כשראש עיריית תל אביב רון חולדאי הכריז כי "נעבור ממילים למעשים", ופיזר עוד איומים בדבר שפיכות דמים. וכבר יש מי שמקשיבים.

מפגינים חוסמים את איילון בסיום המחאה בת"א (צילום: קרין נהון)

שלשום היה יום מעייף, מלא במכבסת מילים ללא תוכן בדמות "הקץ לדמוקרטיה" ו"הלכה המדינה". עוד יום חג לאויבינו, שלא הצליחו לחסל אותנו בכל המלחמות וכעת, בשם "הדמוקרטיה", אנחנו נהרסים מבפנים, עם תקשורת מגויסת ברובה, שעוד מרשה לעצמה להעביר ביקורת על המשטרה. כי המשטרה כרגע באחריותו של השר איתמר בן גביר, ובן גביר בממשלה של ביבי, ורק לא ביבי.

יש מי שעוד לא נרגעו מתוצאות הבחירות, הדמוקרטיות, לפני כארבעה חודשים, ולכן בשם "הדמוקרטיה" – שהיא הרי רק כשהשמאל מנצח בבחירות – אותם פריבילגים מרשים לעצמם לנהוג באלימות כלפי המשטרה, סמל שלטון, רק נזכיר, ומי שממלאת אחר הפקודות לשמירה על החוק.

בין לבין העניק ראש האופוזיציה יאיר לפיד כבוד מיוחד לטייסים, כי כעת חלקם מתנגדים לרפורמה המשפטית. גם אני, אגב, נכדה של טייס, שהיה צנוע ולא החשיב את עצמו מורם מהעם. הוא חינך אותי שכולם שווים, וזו תזכורת נפלאה לעובדה שלכל אזרח בישראל יש קול אחד בקלפי – בין שהוא טייס ובין שלא.

ביש עתיד של לפיד, שקמה כדי להבטיח עתיד טוב יותר דרך כנסת ישראל, בחרו לנטוש את הכנסת כנבחרי ציבור ולדאוג לעתיד טוב יותר לבייס המפלגה – בדמות צילומים מצומת עזריאלי בתל אביב. נו, לפחות גיוון מקפיצה על שולחנות בכנסת, בשביל האינסטגרם.

עם הסמן השמאלי ביותר של האופוזיציה, יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי, הגיעו בזה אחר זה חברי הכנסת של יש עתיד, שביניהם אנשי משטרה בכירים בדימוס, למקום הכי לוהט בטיקטוק, כדי לשמש למיכאלי לעזר למחנה רק לא ביבי. מיכאלי, אגב, הגיבה לזריקת חפצים על שוטרים בזלזול על מלא – "לא נעים, לא נורא".

על הדרך חילק לפיד הוראות למפכ"ל להתנגד להנחיותיו של השר לביטחון לאומי. אחר כך, במחנה שלו, או של מיכאלי, או של הלשעברניקים שמתדלקים את המחאה ומי שמממנים את כל הפרסומות להתייצב לימי זעם שאני לא מפסיקה לקבל לנייד – קוראים לבן גביר אנרכיסט.

אצילות נפש
אמא של הלל ויגל יניב ז"ל, אסתי, חזרה פעם אחר פעם על המשפט "אין לי מילים", לאחר ששני בניה היקרים נרצחו השבוע בפיגוע בחווארה. אי אפשר שלא להבין ללבה, לבכות ביחד איתה ולחבק אותה מרחוק. אלא שמתוך חוסר המילים על הכאב הנורא מכל ועל האובדן הגדול ביותר, אסתי הוציאה באצילות נפש של ממש את המילים היפות ביותר.

"שני אחים בכורים, זה המסר של ביחד. אמרתי לילדים שלי (לאחר האובדן - דר"א) שאנחנו נישאר משפחה מאוחדת וגם עם ישראל בעזרת השם. אני רק מקווה שתהיה אחדות. אנשים אחים אנחנו". גם האב, שלום יניב, שתמך ברעייתו הדואבת וביחד איתה חווה את הכאב הגדול, לא האשים, אלא העביר מסר של אחדות: "שיהיה להם (לילדים) נעים פה בארץ חמדת אבות. שיתגשמו פה כל המשאלות של כולם ושיהיה טוב לכולם".

כמו רבים בעם, הבטתי בזוג המיוחד הזה ונדהמתי מהכוחות שיש בהם. לראות דווקא את האחרים בשעות המשבר הגדולות בחייהם, להביט קדימה אל עתיד טוב ומאוחד וגם לזכור שוב ושוב שהאויב האמיתי מגיע אלינו מבחוץ ובסופו של דבר ובתחילתו של דבר – אנשים אחים אנחנו.

שמח ומבדח
חג פורים בא עלינו לטובה. הימים האלה של החג הכי צבעוני וחתיכי שיש, שבהם אני מסירה את כל המסיכות – חליפות האיומים מהאולפנים ודרגות הפיקוד שלי בבית, שנולדו ביחד עם האמהוּת. אלה ימים שבהם אני משמשת מאפרת ומעצבת תחפושות לאהוביי ולעצמי, והם מחזירים אותי לימי ילדות מאושרים, שבהם לא עסקתי בבעיות של גדולים.

ככל שחולפות השנים, מתחדדת ההבנה הכואבת שהחיים עצמם לא מפנקים ומאכילים במשלוחי מנות טעימים, אלא בוחנים ומניחים לרגלינו מכשולים. אני מחבקת ומעריכה כל יום שממלא באושר את הלב שלי, של משפחתי ושל עמי היקר. ימים שבהם המסורת היהודית סוחפת אותנו לשמוח, לצחוק וליהנות מכל כוס יין – עד דלא ידע. חג פורים שמח!