מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, גברה המתיחות בין שלוש המעצמות הגדולות בעולם. התבוננות מקרוב מראה כי לצד הגברת שיתוף הפעולה והתיאום האסטרטגי־ביטחוני בין סין ורוסיה, מחריפים העימות והתחרות בין סין וארה"ב. לא זו בלבד שסין מגנה בחריפות את מהלכיו של הממשל האמריקאי ואת הסנקציות הבינלאומיות המוטלות על רוסיה, היא גם נמנעת מגינוי הפלישה לאוקראינה ואף פועלת להידוק הקשרים עם פוטין ולהגברת הסיוע הכלכלי לממשלת מוסקבה.
מהלכים אלה, שחלקם אוזכרו בתוכנית "12 הנקודות" שפרסמה בייג'ינג ב־24 בפברואר ושנועדה כביכול להציג הסדר מדיני לסיום המשבר באוקראינה, מאפיינים את מורכבותה של המדיניות הסינית. בראייתה של מי שמחזיקה בצבא ובצי הימי מהגדולים בעולם, החרפת הכאוס הביטחוני באירופה, המקרין על המתיחות הבין־גושית, כמו גם על משברים נוספים ברחבי העולם, מחייבת אותה להגביר את מהלכיה המדיניים ומאמציה הדיפלומטיים.
בניגוד לדעה הרווחת במערב וחרף הרטוריקה הלוחמנית והתמיכה בוולדימיר פוטין, סין מבדלת את עצמה ממוסקבה ואף חותרת לשפר את יחסיה עם וושינגטון. בתוך כך היא מודעת היטב לפערים העצומים ביניהן, ופועלת לצמצום התלות בארה"ב ולמינוף עוצמתה הכלכלית והצבאית כדי להפוך לשחקן גיאופוליטי רב־השפעה ברחבי אסיה והזירה הבינלאומית.
במלאת שנה למלחמה באוקראינה, פתחה סין בקמפיין פוליטי־תקשורתי שנועד להדגיש בפומבי את עמדתה הניטרלית. לאחר ביקורו בצרפת, גרמניה ואיטליה, נפגש וואנג יי, בכיר במשרד החוץ הסיני ויד ימינו של הנשיא שי ג'ינפינג, עם נשיא רוסיה פוטין במוסקבה. בתום המפגש, שנערך ביום השנה למלחמה ובמקביל לביקורו של הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן בקייב, ממשלת סין אף פרסמה כאמור מסמך מדיני מקיף – "תוכנית 12 הנקודות" - שבו קראה להפסקת אש ולהסדרת היחסים בין הצדדים.
התרעות פיקוד העורף