פעילות, לא חוויה
לעומת זאת, כאשר מידת האושר נמדדה בזמן אמת – כלומר, שאלו את אותן נשים אחרי כל פעולה איך הן מרגישות, התוצאות היו שונות לגמרי. הרי הן לפניכם: סקס (לא צוין עם מי), לדבר עם חברים, לנוח, לאכול, אימון גופני, טלוויזיה, להכין אוכל, לדבר בטלפון ובמקום אחד לפני האחרון – להיות עם הילדים. אגב, לטפל בילדים דורג על ידי מרבית הנשים כיותר מבאס מעבודות הבית הקלות.
מה אנחנו יכולים ללמוד מזה? שאושר אינו חוויה, אלא פעילות. אם תשאלו אנשים מתי הם היו הכי מאושרים, התשובה השכיחה ביותר היא כשהילדים היו קטנים. אבל בואו נעמיד את הדברים על דיוקם: כשהילדים קטנים, זו אחת התקופות הכי קשות שיש להורים. הם לא ישנים בלילה, אין להם זמן לעצמם, הם מפחיתים משמעותית בבילויים ובכל מה שהם נהנו לעשות לפני שבא לעולם הילד. אז למה בכל זאת אנשים מדרגים תקופה זו כתקופה הכי מאושרת בחייהם? הזיכרון שלנו עושה מניפולציה על האושר שלנו.