נחמד כאן, נכון? הנה פסח מתקרב, אבל באגם הדרעק עסוקים בהפיכה משטרית, אז רעבים לא מעניינים אותם. מאות אלפי בני ישראל הקדושים עלולים לעשות סדר דל במצרכי מזון, כי אין להם כסף לממן את הנדרש. אני מקנא בחברה החרדית, שיודעת לדאוג גם לעניים. קמחא־די־פסחא, אביסלע־שוורצע־געלט והכל מסתדר. לאנשים שלהם יהיה לפחות אוכל.
עלות ארוחת חג בעמותות שדואגות לחסרי יכולת היא 330 שקל מינימום. אזרחים תורמים ברוחב לב, טוב שכך. אבל מה יהיה בהמשך החג, אחרי ליל הסדר? מי ידאג לניצולי שואה, לקשישים שנולדו כאן, לעולים חדשים שחיים כאן כמה שנים ומתפרנסים משכר זעום? בטח שלא אגם הדרעק.
אלה יוצאים לפגרה של חודש, ממומנת כמובן, על אפס תשואה לעומת ההשקעה. מדובר בהוצאה של יותר מ־10 מיליון שקל (כולל שכר עוזרים ועוד הוצאות), סכום שהיה מאפשר מזון בריא לכל הנזקקים. אבל ממשלות ישראל האחרונות מתעלמות במפגיע מאותם נזקקים, והם ימשיכו להתבייש ויחיו מתרומות של הציבור, כולל גבירים שתורמים ביד רחבה.
מסביב נמשכת ההסתה של הימין. הטרנד החדש הוא שרק הפריפריה מחזיקה את מערכת הביטחון והם, רק הם, חוד החנית של הציונות הלוחמת. הטריו של המאכערים הבכירים: ינון מגל, א. סג"ל ושמעון ריקלין, מפרסם נתונים מופרכים. אני אוהב נתונים מדויקים, גם כאשר זה מתבטא בשכול. תל אביב שכלה במערכות ישראל 4,213 בני אדם מאז קום המדינה. בנוסף נספו 761 קורבנות בפעולות האיבה, שהיו תושבי העיר העברית הראשונה. זה לא מרצה את המאכערים, שטוענים כי בעשור האחרון זה השתנה. זה לא נכון עובדתית, אבל לא ידעתי שישראל בת 10, טעיתי לחשוב שהיא בת 75, רגע לפני הקריסה הסופית.
זו לא רק תל אביב, שהיא כידוע שמאל לא ציוני שעובד עם ארגוני טרור ערבים. יש עוד יישובים בישראל שאינם ימניים, בטח לא ביביסטיים. במודיעין־מכבים־רעות שיעור הגיוס הוא 88% - 54.5% לוחמים ולוחמות, 13.1% הולכים לקצונה. בהרצליה שיעור הגיוס הוא 85% - 49% לשירות קרבי, 9% לקצונה. ברעננה שיעור הגיוס הוא 78.4% - לשירות קרבי מתגייסים ומתגייסות 56.7%, לקצונה יוצאים ויוצאות 11%. בכפר סבא שיעור המתגייסים והמתגייסות הוא 83.2% - לשירות קרבי יוצאים 49%, ולקצונה 9%.
זה רק מדגם מייצג של ערים בלי מיתוג פוליטי שתומך בבית המלוכה של ביבי. המאכערים אינם מוותרים, הם יעשו הכל כדי לשרת ולרצות את אדונם מקיסריה ומרחוב עזה בירושלים. חבל שהם לא בדקו אצל הילד"ז כמה ימי מילואים הוא תרם בחייו. אגב, אותו ילד, שהציבור שותף במימון חייו, ובטח באבטחתו, השווה בתוכנית הרדיו שלו בגלי ישראל את המפגינים נגד ההפיכה המשטרית לפלוגות הסער הנאציות אס־אה.
בנוסף טען כי אנשי המחאה ניסו לשרוף את הכנסת, כפי שעשו הנאצים ברייכסטאג ב־1933: "זה מה שעושים עכשיו בשמאל". לשיטתו, כל מי שסולד מרודנותו של אביו הוא שמאל, גם אם בין המפגינים יש לא מעט אנשי ימין שאינם הזויים כמוהו.
אוקצור, עם המשפחה הזו אין שום סיכוי להידברות, גם כאשר מקשיבים וקוראים את הפרסומים של גלית דיסטל אטבריאן, שנתניהו־ג'וניור תמך בכניסתה לאגם הדרעק. וכך כותבת שרת התעמולה: "אנחנו לא חושבים על אחינו מהשמאל במונחים של הכנעה או שליטה". חבל שהיא אינה מכילה את המציאות שלפיה אין "אחינו" והיא לא "אחותנו". היא תמשיך בשלה, אנחנו נמשיך בשלנו, עד הפיצוץ. כבר נרצחו פה יצחק רבין ואמיל גרינצווייג. אז זו הייתה דמוקרטיה מקובלת, הימין יצא לרחובות וחזר עם שתי גופות. רק שכחו קצת. קורה, גם אני כבר לא זוכר כלום, בגלל הגיל.
אז זה מה שיש. נקווה רק שאם תימשך ההפיכה, ביבי לא יגיע לבית הלבן. 13 ראשי הממשלה האחרונים בישראל הוזמנו לבית הלבן בתוך חודשיים מתחילת כהונתם. אבל זה לא מספיק לי. אני מקווה שרשות ההגירה באמריקע תדחה קצת את ביטול אשרות הכניסה, והאיחוד האירופי ידרוש מכל החברות באיחוד אשרות כניסה מכל אזרח ישראלי – ובמקביל ימנעו מכל דייר/ת באגם הדרעק להופיע באירועים רשמיים במדינות האיחוד. אני מוכן לשלם את המחיר של הסנקציות, ואתם?
כרגיל לקראת סופ"ש, ליקטתי בשבילכם קצת פייק ניוז של נבחרי שלטון, מאכערים ומה שביניהם. מירי "המחוננת" רגב: "למה אוכלוסייה שלמה מודרת 75 שנה מהאליטה בישראל? 75 שנה אהרן ברק לא מצא מרוקאי אחד להיות שופט". מספרים שהיא השתנקה באמצע הנאום, אבל למציאות: אהרן ברק היה נשיא בית המשפט העליון בשנים 1995־2006. והמחוננת דווקא למדה לימודי ליבה. במקביל קיימת השאלה איך מפלגת הליכוד לא מצאה יו"ר מרוקאי/ת אחד או אחת.
אותה אחת עשתה לנו שירות דיפלומטי אדיר, כאשר פסקה: "הייתי בדובאיי, לא נהניתי שם". זכותה. אני אתפלל שתבקר בכל האמירויות ותשוב עם אותה מסקנה. האמירותים ממש יעריכו. מה קורה עם ירדן, היא כבר ביקרה שם? כי אם זה לא קרה, כדאי שזה יקרה מהר. אגב, השיחה עם השגריר נראתה ונשמעה לי כפייק. אבל זה כנראה רק לי, כי תמיד אני חושד בכשרים ובכשרות.
מאי גולן, קטי שטרית, צגה מלקו, חוה אתי עטיה, אורית סטרוק ומיכל וולדיגר הן דיירות אגם הדרעק שהצביעו נגד איזוק אלקטרוני - בגלל משמעת סיעתית, או משום שלא הבינו את החוק. הצבעת הנגד אינה פוגעת בשאיפה שלי לראות את מאי גולן וקטי שטרית בוועדה למינוי שופטים, כי שתיהן מחוננות. הכרוניקה מעידה בשבילן.
מליאת אגם הדרעק אישרה הצעת חוק על יום אחדות שיזמו חילי טרופר ואברהם בצלאל. זה יקרה בכל שנה בט"ז בסיוון. זה רק עוד חוק שלא חייבים לכבד ולהתאחד סביבו, אבל אשקול אותו אחרי שכל הציבור יכבד את חוק שירות הביטחון: או שירות צבאי או אזרחי. • אתמול הונח תקציב המדינה לעיון באגם הדרעק. הוא אינו כולל את הגעלט הגועליציוני. גם בפשע מאורגן – וזה מאורגן, לא משתפים את הנתינים במידע על חלוקת השלל.
אני זוכר ימים יפים, כשביבי שיקר יפה והבטיח לטפל ביוקר המחיה כאן. לקראת הפסח מתברר שהטיפול היה מדהים. שניצל קפוא התייקר ב־24% לעומת אשתקד, קמח מצה ב־13%, מצות ב־14%, שקדי מרק כשרים ב־13%, ועוגיות ב־7%. טוף, לא היה זמן לטפל, הוא עסוק בנבצרות, באישור חוק המתנות שהוא קורא לזה תרומות. מעניין שעוד לא הוגשה הצ"ח על הכביסה שהגברת אוהבת לכבס בחו"ל. אולי אחרי החגים.
לימור סון הר מלך רוצה לממש מיד את ביטול ההתנתקות: "עלינו להסתער כבר מחר על הקמתם של ארבעת היישובים שפונו בצפון השומרון, ושיבה הביתה גם לחבל קטיף". גם אורית סטרוק תומכת נלהבת, גם אני. רק בלי החיילים שלנו. לכו על זה, תכבשו את כל המזרח התיכון, אבל רק עם המיליציות שלכן. נשפך פה כבר מספיק דם על הזיות משיחיות.
ערוץ הכנסת: "אוי לנו אם משרד החינוך דוחף את ילדי ישראל לחיים בשותפות, לזהות משותפת ולשותפות גורל עם המיעוטים שבקרבנו". אבי מעוז, שליח נעם לאגם הדרעק, כועס על משרד החינוך שפרסם איגרת ברכה לרמדאן, ועודד חיים משותפים עם הציבור הערבי.
יו"ר ארגון יד לבנים, אלי בן־שם, מבקש מכל דיירי אגם הדרעק שאינם בני משפחה של חללי מערכת הביטחון וקורבנות פעולות האיבה, להימנע מהשתתפות בטקסי הזיכרון לחללים. אני תומך נלהב בבקשה, נוכחותם רק תטמא את האירועים.
שר המשפטים, יריב לוין: "לא נקבל פסילה של המתווה החדש של הוועדה למינוי שופטים, בבג"ץ". הלוואי שלא תקבלו. אנחנו מחכים לאישור רשמי על הפיכה שלטונית לדיקטטורה תיאוקרטית. אנחנו דורשים גם את שינוי ספר החוקים בכתריאליבק'ה לתקופתו של יהושע בן נון. הבאבא־בובות מספרים שבזמנו היה כאן כיף גדול.
אראל סג"ל דיווח בלהט השבוע על השחתת קברו של סא"ל יוני נתניהו הי"ד. משרד הביטחון הודיע בתגובה כי במסגרת מיזם זיכרון, הניחו המשתתפים אבן אדומה על המצבה. בגלל הגשמים טפטפו כמה טיפות אדומות על המצבה. "לא מדובר בהשחתה של הקבר, הצבע האדום נוקה כעבור זמן קצר". על אף התגובה, סג"ל התעקש שמדובר בהשחתה.
אותו סג"ל האשים את הרשב"כ לשעבר, נדב ארגמן, בכך שלא גינה בראיון ל"עובדה" את ריסוס הגרפיטי על קיר ביתו של יריב לוין במודיעין. יש רק בעיה קטנה עם המונולוג של המאכער של ביבי: הראיון הוקלט ונערך ושודר ביום חמישי בערב. הגרפיטי רוסס ביום שישי בבוקר. אבל מאכערים לא בודקים עובדות, הם יוצרים אותם איך שזה מתאים להם, כדי לשרת את המנהיג.
דודי אמסלם מאיים על קובי שבתאי, מפכ"ל משטרת ישראל, בנאום באגם הדרעק על המחאה נגד ההפיכה המשטרית: "נקים ועדת חקירה ואנשים יועמדו לדין. אל תהיה אחד מהם". שבתאי לא התרשם. אף אחד בישראל לא התרשם, כי כולם מחכים למסקנות של ועדת החקירה על האסון במירון. יש יותר מדי קולגות של דודי שחוששים מהמסקנות.
יריב לוין, ישראל כ"ץ ודודי אמסלם השתתפו במסיבת פורים שארגן חבר הליכוד, רפי קדושים בהרצליה. איני מוצא פסול באירוע שבו משפחת פשע מארחת חברים בארגון עמית. זה קורה בכל יום, בהרבה מקומות בארץ. מיותר לציין שהחברים בקולקציית האפסים ממש נטמעו באירוע, ואמסלם אף נתן קולו בשירה. מעניין מי הדליף את הסרטון – וזה לא השמאל־האנרכיסטי־מחבלו־פלשתינו. זה מישהו שהיה באירוע.
אדון סמוצ'קנע והגרנד־מייזר שלו הופיע בכנס ימין בפריז שבו הוצגה מפת ישראל הגדולה השוללת גם את ירדן והצהיר שאין דבר כזה עם פלסטיני, כי אין להם אפילו מלך. לנו יש מלך, אבל לאמריקאים, למשל, אף פעם לא היה מלך, באסה שהם חייבים לחיות איתה. הממשל הירדני לא קיבל את רעיון הכיבוש באהבה. קשה לי עם הרפיסות של המלך עבדאללה. אבא שלו, המלך חוסיין, היה מזעיק את ביבי לעמאן וסוחט ממנו התנצלות רשמית ובינלאומית, שהייתה מתורגמת להרבה שפות.
השרה לאיכות הסביבה, עידית סילמן, הצהירה כי העולם לא ערוך למשבר האקלים והוא נמצא בסכנה. איני מבין ממה היא מודאגת, הרי בעלה שמוליק הנעבעך הצהיר שרעייתו מתכוננת גם לחיים בעולם הבא. לא דווח עדיין על סכנה למשבר אקלים בעולם הבא. כדאי שעידית תירגע. אגב, כלים חד־פעמיים מפלסטיק מהווים סכנה לאקלים. סילמן לא בטוחה בזה, אז ממשיכים להשתמש.
טלי גוטליב בראיון לקלמן וליברמן: "להורים שלי קשה עם הדמוניזציה נגדי. יש להם בת שהייתה בטופ 5 של עורכי הדין בישראל, ועכשיו הם קוראים השמצות כלפיי בעיתונות". יש לנו כאן מקרה של תפיסה מעוותת של המציאות, אצל הגברת גוטליב. לא מצאתי אישור על טופ 5, גם לא על טופ 50 או 500. אבל זה עדיין מצב הפיך. מי שלא מטפל במצבו, עלול להגיע לאיזולטור, אולי גם לטיפול בחשמל. אז טלי, באהבה אני כותב את זה: טפלי בעצמך, ויפה שעה אחת קודם.
הבאבא־בובה, שמואל אליהו, הוא גזען ותיק ומיומן. שלושה שרי משפטים התעלמו מפסיקת בג"ץ שיש להעמידו לדין על התבטאויות גזעניות מאז ספטמבר 2020. בקדנציה הנוכחית זה לא יקרה, כי בנו עמיחי הוא שר המורשת, ואין כמו מורשת גזענית להאדיר בקולקציית האפסים הנוכחית.
קולקציית האפסים מוחה בקול רם נגד אפליית המזרחים בכתריאליבק'ה. הם צודקים, הייתה כאן אפליה, זו עובדה. אבל אותה קולקציית אפסים הפילה הצעת חוק למניעת אפליה של מזרחים ויוצאי אתיופיה במוסדות לימוד חרדיים. המוסדות ימשיכו לקבל מימון מלא, כי צרחות לחוד ומציאות לחוד. הבאבא־בובות שלהם מעוניינים במצב הקיים, שהאברך לא ייצא לתרבות רעה ויביא הביתה פרענקינייע, רחמנא ליצלן. ואתיופיות? נו באמת. רק לשליימה המלך היה היתר מאלוקים שלהם להתנשנש עם מלכת שבא. שבא, כן? לא שבדיה.
השר עמיחי שיקלי איים בוועדת השרים לחקיקה: "הפלתי את הממשלה הקודמת, ואני אפיל גם את זו", בעקבות דרישת החרדים להשוואת תנאים לבוגרי שירות צבאי בהעדפה מתקנת במקומות עבודה. הוא לא יפיל, הדרישה תהפוך למציאות כפי שהכפלת שכר האברכים בדרך למציאות. מי סופר אותו בכלל?
ועדת הכנסת אישרה לחקיקה טרומית הצעת חוק של יעקב אשר על פטור ממס רכישה לדירה לילד יתום. לא ברור לי אם מדובר רק בילד חרדי, מה רף הגיל לילד יתום, האם מדובר ביתמות של הורה אחד או חובה להיות יתום משני ההורים, מה קורה לילדים שהוריהם מקהילת להט"ב, והאם משרד האוצר תומך בהצעת החוק גם לחילונים. יש לי מספיק חברים ששני הוריהם נפטרו, הם מאוד רוצים לדעת אם הם כלולים בזכאות למתנה הזו. חלקם מוכנים גם להתחפש לחרדים, כתנאי להטבה.
עוד בולענים נפערו השבוע בכבישי הארץ. אנחנו מקבלים סימנים ששום גורם לא מוכן לפענח. אבל כאשר אוטובוס מלא בנוסעים יצנח לבור בעומק 10 מטרים, ביבי יודיע שלא ידע, אמסלם יצרח שזה בגלל השמאל הפריבילגי, דיסטל אטבריאן תאשים את ניצולי השואה האשכנזים, כי לתפיסתה מזרחים לא נספו בשואה, הבאבא־בובות יצהירו שלא שמרנו שבת וזה העונש מסייעתא די שמיא. בדוק.
ערוץ 7: הגועליצייה צורחת שלא מבטלים את שלוש הרשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת; שזה רק בדמיון שלנו, הפריבילגים עם העיגולדים בעיניים. אבל אליהו רביבו הגיש הצעת חוק שלפיה יו"ר ועדת הבחירות ימונה בידי יו"ר אגם הדרעק ונציגי מפלגות הדרעק בוועדת הבחירות המרכזית. יו"ר הוועדה לא יהיה שופט עליון מכהן ו/או בדימוס, ולבית המשפט העליון לא תהיה שום סמכות בוועדה. התרגום בגוף הסרט: ערבים ייפסלו הפקר־הפקר פטרושקה, להט"ב מחוץ למשחק, כהנא חי בתוך המשחק. ברוכים הבאים לאגם הדרעק: מיכאל בן ארי, ברוך מרזל וכמובן בנצי גופשטיין מלהבה. כן, צריך קצת צבע בדרעק.
איתמר בן גביר טוען כי אינו מוטרד מההפגנות, ההפך הוא הנכון: שיפגינו, שיצעקו, חופש הביטוי הוא לכולם. "אבל אני לא מעלה בדעתי שאותם מפגינים שהגיעו עם זמבורות, צופרים והפריעו למתפללים, היו עושים את זה מול מסגד". כן, אל־צבאות־אדוניי לקה באמנזיה, מחלת שכחה שתוקפת את כל אגם הדרעק. מפגיני הימין התנחלו מול ביתם ובתי הכנסת של ניר אורבך ועידית סילמן ושמוליק הנעבעך שלה חודשים רבים, רק כדי שיפרשו מהממשלה. אבל לימין מותר, כי אלוקים שלהם ציווה את זה מדאורייתא.
הראשל"צ יוסף תקף בחריפות בשיעורו השבועי את התערבות בג"ץ בענייני הלכה. בית הדין הרבני הגדול יהיה מעליהם, לא הם מעלינו. הבאבא־בובות האלה מזכירים לי משפט של מייקל דאגלס, בסרט "וול סטריט", הראשון. בעודו מטייל על החוף, הוא מסביר את התורה למתלמד שלו בשלוש מילים: גריד־איז־גוד.
עוד באבא־בובה, הרב הראשי האשכנזי לשעבר, ישראל מאיר לאו, בכנס יסוד של הקרן למנהיגות ציונית בירושלים: "אנחנו מדינה דמוקרטית, אין על זה ויכוח, אבל זה לא הבסיס של המדינה הזו". האמת שהוא צודק. הבסיס של המדינה הזו השתנה וכעת הוא מתבסס על פשע, הונאת הציבור, עושק החלשים, כפייה דתית, עושק הקופה הציבורית בידי החרדים, השתמטות משירות צבאי, השתמטות משירות אזרחי, גזענות מחרידה של העם הכי גזעני באנושות.
נ.ב.
זהו זה, יידעלך־קדוישים. אל דאגה, יהיה פה רק יותר רע. הם רק התחילו, אז תכילו.