אני מקווה שמישהו מקרב מקבלי ההחלטות האזין לאורח הסעודי שביקר כאן השבוע. שמו עבד אלעזיז ח'מיס, והוא עיתונאי ותיק ומוכר. ביום שני הוא הופיע בכנס בינלאומי בירושלים ודיבר בחופשיות על היחסים בין סעודיה לישראל. אומנם הוא אינו שליח רשמי של הממלכה, אבל כך נהוג בהיעדר יחסים מוכרזים בין מדינות.
המגעים מתנהלים מתחת לשולחן, הרחק מהתקשורת, או לשם זהירות הם מבוססים על גורמים פרטיים היוצאים ובאים. אם הזרעים שטמנו יעלו יפה, יבואו אחריהם גם מקבלי ההחלטות.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
הרעיונות שיצאו מפיו פשוטים ומובנים, אבל מסקנתם קשה לעיכול. לא רק מפני שהדרישות גבוהות, אלא גם מפאת מורכבותם. ישראל של היום אינה קשובה למורכבות. היא עסוקה בסכסוכים פנימיים, ועל כן מחפשת שלום מהיר ובזול, שילטף את האגו וייתן קצת ניחומים. שלום כזה היא לא תקבל מסעודיה. את מה שאנו מוכנים לו, הוא רמז, תצטרכו להרוויח בעבודה קשה.
העיתונאי הסעודי דיבר בכנס בינלאומי של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. הכנס עסק בשותפויות אזוריות בזמנים אלה, של בריתות משתנות. הפאנל שבו הוא הוזמן לדבר עסק בהסכמי אברהם. הוא בן 61, עיתונאי ידוע, בעל תוכנית ראיונות יומית בערוץ סקיי ניוז בערבית, המשדר מדובאי. כמעט ארבעה עשורים הוא במקצוע, רובם בעיתונים ובערוצי טלוויזיה סעודיים.
מחצית מתקופה זו התגורר בבריטניה, וגם שם עבד בתקשורת הסעודית. היה עורכו הכלכלי של היומון "א־שרק אל־אווסט" בימי השיא שלו בשנות ה־90. חשבון הטוויטר שלו כבר חצה מזמן את 300 אלף העוקבים.
אפשר למצוא סמליות בכך שדיבר אלינו מירושלים. אצל כולם בסעודיה, הוא אמר, ירושלים נמצאת חזק בתודעה. את הפתרון, על כן, יש להתחיל ממנה. אחר כך הוא תיאר לנוכחים כיצד תופסת ארצו את עצמה.
סעודיה איננה חוליה נוספת במדינות הסכמי אברהם, הוא הפתיע, ועל כן לא תצטרף אליהם. היא הגמוניה, וכך ישראל צריכה לראותה – כשותפה החשובה ביותר שלה. כמה פעמים הוא ביטא את המילה "חדש". דרושה גישה חדשה, צריך סדר יום חדש. הסכם עם סעודיה יביא לישראל מדינות מוסלמיות רבות. כך לדבריו.
ממלכה בהזנק
סעודיה של 2023 היא ממלכה ליברלית מכפי שהייתה. היא אדוקה פחות, מפויסת ופתוחה כמעט לכל דכפין. הישראלים לא רוצים? יבואו האיראנים. האמריקאים מהססים? נקרא לסינים. מבחינתה זו איננה מדיניות ענישה, אלא קריאת הצטרפות למסע. אנחנו ממלכה בהמראה, ומי שמצטרף אלינו לקוקפיט, רבים סיכוייו לראות בזה ברכה. יש בתפיסה הזו מידה רבה של ביטחון עצמי, אפילו קצת יוהרה.
אפשר לראות בה גם משיחיות חילונית. אבל ריאד של היום זקוקה למיליארדים. אין לה כסף לבזבז על מלחמות, וגם לא רצון. עבד אלעזיז ח'מיס לא אמר זאת מפורשות, אבל אפשר להבין בין השורות. אתם עוסקים בקטנות, הוא מטיף לנו, מתקוטטים על מה. העולם לא יחכה, החללית ניצבת על כן השיגור.
זה כמה שנים שסעודיה בונה את עצמה מחדש. מקימה אתרי תיירות ומפתחת אחרים, משקיעה בפיתוח תרבותי, מסחרי, טכנולוגי, וחותרת לרפא כל פצע או סכסוך שבו הייתה מעורבת. זו צמיחה מהירה, עם יעדים ולוחות זמנים, שעולה הון עתק. היא תובעת מקברניטיה רצינות רבה ונטרול רעשי רקע. מי שיתבונן בהם בימים אלה, יבחין כי הארמון מנסה להפנות עורף, כפי יכולתו, לאדיקות הדתית ולעברו הקיצוני.
ככל שהיא מצליחה, משתדלת ריאד לצמצם את התערבותה בסכסוכים של אחרים. היא הסירה את ידה מסוריה של אסד, אחרי שנים שבהן מימנה פלגים של מורדים, ועתה חותרת להתפייס איתו. היא הורידה הילוך במערכה נגד החות'ים בתימן, אחרי שהם תקפו בשנים האחרונות, בשליחות איראן, את מתקני הנפט שלה. ועתה חידשה את היחסים עם איראן.
בתהליך הבנייה הזה מתבוננת ההנהגה הסעודית לא רק אל העתיד, אלא גם אל עברה. בשנים הקרובות נשמע מריאד סיפורים ואגדות עם, שישרטטו בפנינו נרטיב לאומי עתיק. נשמע על ממצאים ארכיאולוגיים, שייתנו תוקף למעמד התיאולוגי של הממלכה ולתפארתו של בית סעוד. "אין בינינו שיח מספק דיו על ההיסטוריה בין הדתות ומאמיני הדתות", פנה עבד אלעזיז ח'מיס לשומע הישראלי. "אנחנו צריכים לשתף פעולה יחד כדי לעצב את ההיסטוריה בצורתה הכנה".
מגיע לירושלים אזרח סעודי ומציע לישראלים פיוס עמוק ששורשיו בהיסטוריה עתיקה. אין זאת כי הקברניטים התירו לו לעשות כן. לא סתם הסכם שלום, אלא ריפוי של פצעים עתיקי יומין בין העם היהודי לעולם האסלאמי. בסעודיה יודע כל אחד כיצד הסתיימו חיי השיתוף של יהודים וערבים בימי מוחמד בחצי האי ערב. שני שבטים יהודיים, קורייט'ה וקינוקאע, הוכחדו בכוח הזרוע. הראשון הושמד בחרב, והשני גורש לאזור סוריה.
ח'מיס מנסה לומר כי עבורם, שלום עם מדינת העם היהודי איננו עסקת נדל"ן או הישג שנועד להביא קולות בקלפי, אלא ניסיון לסגור חשבון שנפתח במאה השביעית לספירה.
"התבוננו כיצד סעודים רואים ישראלים", הוא הוסיף, "הרשתות החברתיות פותחות הרבה דלתות. אין להסתכל על סעודיה רק כעל הזדמנות כלכלית, אלא גם כעל שער לפתרון קבע". הוא עקץ את ציפיות השלום של נתניהו: "אני לא אוהב את התעמולה ואת הדברים שאומרים מנהיגים פוליטיים בישראל. סעודיה היא שונה מאוד, יש לה הרבה אחריות. יש לדבר עליה בכבוד רב, ולא כעל מדינה קטנה שתבוא אליכם".
ביטחון הים האדום
בין השיטין הוא הפנה את תשומת הלב לסוגיה לוהטת שנדחקה לשוליים - הביטחון בים האדום. עבור סעודיה, הים האדום הוא עורף חשוף. הוא עורק תחבורתי לאירופה (הודות לתעלת סואץ), מרפסת המשקיפה למדינות אפריקה, ובשנים האחרונות, כמו מחוזות אחרים - משמש זירת שליטה בין הגוש הסוני למחנה האיראני. לכולם יש בו אינטרסים. היקף הסחר הבינלאומי המתנהל בים הזה מגיע ל־700 מיליארד דולר בשנה.
ח'מיס האיץ בישראל לקפוץ למים ולשתף פעולה במאמץ הבינלאומי להבטיח את תנועת השיט בים האדום. הוא לא אמר זאת, אבל התכוון ליכולות צבאיות ואוויריות המצויות בידי ישראל ועשויות לחזק את הביטחון בים, אם יימצאו בידי הצד הנכון. מצרים כבר שנים רתומה לכך, ולמעשה חיל הים שלה ושליטתה בתעלה, הועמדו לרשות סעודיה.
"מדוע ישראל אינה משתפת פעולה בים האדום?", הוא תהה. "הסינים נוכחים שם, הרוסים, האיראנים גם בונים בסיסים. צריך (לחשוב על) גישה חדשה לים האדום".
בסיום דבריו הוא התייחס להתקרבות של סעודיה לאיראן. לפני שהיא נרתעת, הוא אמר, על ישראל להבין מה קרה כאן. "אתם תופסים אותו כהסכם רע שמנוגד לנורמליזציה איתכם, אבל זה הסכם טוב לישראל. הוא ירגיע את האזור ואת התמיכה של איראן בארגונים קיצוניים. זה חלק מההסכם, וזה יפתור את הבעיה בלבנון.
למה לא להסתכל על ההסכמים כעל כאלה שיעזרו לקבל מאיראן מה שאנו רוצים באזור? איראן באה לסעודיה לדבר ולנהל סדר יום אזורי חדש. יש הרבה דברים לעמול עליהם יחד. הסינים זכו, כי הם באו והניחו סדר יום. לא כמו ארה"ב והבריטים, שחשבו על האינטרסים שלהם. הסינים חשבו על האינטרסים שלנו ושל האיראנים, ולכן הדהימו את האמריקאים. תחשבו עלינו. בסעודיה יש דור הנהגה חדש, ולישראל צריך להיות אכפת מכך".
עבד אלעזיז ח'מיס מבטא את הרוח המנשבת באזור. המזרח התיכון מצוי בעיצומו של תהליך התפייסות. זהו ניסוי בראשיתו, ואין לדעת לאן תגיע תנועת המטוטלת. כולם מצמצמים מרחק מהיריב של אתמול. מצרים מטורקיה. איחוד האמירויות מסוריה. סעודיה מאיראן. וגם מצרים מאיראן.
כל אלה מנסות, אחרי שנים של שפיכות דמים והשחתת הון לאומי על הרג וחורבן, לאמץ גישה פייסנית. גם סין חזק בעניינים, אורחת מבוקשת. לא רק כשחקנית כלכלית, אלא גם כגורם מדיני חדש. כשכל אלה התקוטטו, ישראל השקיפה מהצד וחייכה. היום הן מפשירות את הקרח, והיא מתקוטטת - עם אחרים ועם עצמה.
ייתכן שהוא הגזים פה ושם. הוא פטריוט סעודי, מקורב למלוכה, ועל כן הילל ושיבח את ארצו ללא הרף. אולי הניסיון של מוחמד בן סלמאן להזניק את סעודיה למאה ה־22 עוד בתחילת המאה ה־21 לא יעלה כמו שהוא מאחל לעצמו. ועדיין, בניכוי גורמים עונתיים, התמונה שהוא הניח בפנינו נאמנה למקור. זה לא רק הגרעין האיראני ולא השטחים הפלסטיניים. זה הדיסקט, הוא אומר, וקורא לנו להחליפו.
הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל
[email protected]