בשבוע שעבר הביא יוסי ורטר ב"הארץ" דברים שאמר ואומר יואב הורוביץ, מי שהיה ראש הסגל של בנימין נתניהו לאורך שנים, וגם מנכ"ל משרדו. מאז נמלט מאזור האסון ב־2019, לא פצה הורוביץ את פיו בציבור, אבל מכריו יודעים שהוא היה אחד האנשים המודאגים ביותר בישראל. הוא ידע היטב מאיפה נמלט בעור שיניו, הוא מכיר היטב את מה שמתרחש בסביבתו הרעילה של ראש הממשלה ושנתו נדדה בלילות.

לאחר שדווח שנדרש להפסיק לצייץ: האיסור החדש של נתניהו לבנו יאיר
נתניהו: "אחרי שהכסף הלא חכם יצא החוצה והחכם יכנס פנימה, הכלכלה תזנק בחזרה"

הורוביץ היה האיש הכי קרוב, הכי חזק והכי משפיע בסביבת נתניהו לאורך שנים. ככל שהלך המצב והתדרדר, נותר הורוביץ מי שמחזיק את עמודי השפיות האחרונים, מי שאחראי על הקשר עם מערכת הביטחון, עם המציאות, עם העולם האמיתי שבו אין "ילד" משתולל או רעיה זועמת. בסוף, כמו כל קודמיו, נפלט מהמערכת. מאז, לא היה שם אף אחד בעל שיעור קומה. האמת היא, שאין צורך. לאף אחד אין את שיעור הקומה שיש לבני הבית, כידוע.

בנימין נתניהו על המתיחות הביטחונית (צילום: עומר מירון, לע"מ)

לאחרונה עברה מתחת לרדאר עדות מומחה נוספת, איכותית וראשונית. היא נמסרת "מתוך החדר", וזה לא סתם חדר. זהו חדר המגורים המשפחתי של משפחת נתניהו (מיליקובסקי). קבלו את פרופ' נתן נתניהו. בן דודו של בנימין (ביבי) נתניהו. אבותיהם היו אחים: בנציון (אביו של ביבי) ואלישע (אביו של נתן) היו בין תשעת האחים והאחיות לבית מיליקובסקי שעלו יחד עם הוריהם לארץ ישראל בשנת 1920. חמישה מתוך תשעת האחים ירדו מהארץ ועשו חיל בחו"ל (בעיקר בעסקי פלדה, אבל לא רק). ארבעה נשארו, בהם בנציון ואלישע.

בעוד בנציון נושא לאישה את צילה, נשא אלישע לאישה את שושנה, שהפכה לשופטת בית המשפט העליון בדימוס, שושנה נתניהו. גם אלישע, כמו בנציון, היה פרופסור (טכניון). לו ולשופטת נתניהו נולדו שני בנים: דן ונתן. דני נתניהו, מומחה למערכות מידע, אינו מזוהה כאיש ימין ומרבה באחרונה להתבטא נגד מדיניותו של בן דודו, ראש הממשלה בנימין נתניהו. אבל אנחנו לא עוסקים בדן, אלא בנתן. פרופ' נתן נתניהו, איש ימין מוצק ומובהק, פרופסור בבר־אילן, לאחרונה פרש מהנהלת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וחברתי, בו הוא חבר, גוף שמיודענו פרופ' אריה אלדד עמד בראשו פעם.

נתן נתניהו הוא אידיאולוג חסר פשרות. ימין על מלא, כמו פעם. מעולם לא דיבר סרה (או שרה) בבן דודו ביבי. מעולם לא יצא נגדו. ב־1996 הגיע מחו"ל במיוחד ארצה כדי להצביע בעדו בבחירות הגורליות ההן. כמעט כל חייו הצביע ליכוד, כולל בפעם האחרונה. מגיע באופן סדיר לאזכרות לבן דודו, יוני נתניהו. במילים אחרות: יהיה קשה מאוד להפעיל נגדו את מכונת הרעל ולהפוך גם אותו לסוג של תומך־טרור-פוסט־ציוני-חניך קרן וקסנר/הקרן החדשה וכו'.

במוצ"ש לפני שבועיים עלה הפרופ' נתניהו לבימת הנואמים בהפגנה הגדולה של קפלן, ונשא נאום ארוך. למעלה מעשר דקות הוא דיבר שם. הנאום היה כתב אישום מפורט ונוקב נגד מדיניותו של בן דודו. הנה תקציר: "כאיש ימין הצבעתי רוב חיי לליכוד. החלטתי לשאת דברים הערב לנוכח סכנת המהפכה המשפטית, שאין דבר בינה ובין אידיאולוגיה לאומית ליברלית.

וגם למען מורשתה של אמי, שופטת בית המשפט העליון בדימוס שושנה נתניהו ז"ל. בחג הפסח הקרוב נציין 100 שנה להולדתה. אמא דגלה בעצמאות בית המשפט ובחשיבות הקריטית של מינוי שופטים באופן מקצועי, אובייקטיבי ומאוזן. לו הייתה בחיים, אמא ודאי הייתה מצטרפת לגילוי הדעת החריף של ח"י שופטי העליון בדימוס כנגד ההפיכה ומזדהה עם דברי הנשיאה חיות בגנות התוכנית".

מאמו, עבר פרופ' נתניהו לדבר על בן דודו: "בזכות ממשיכות דרכה של אמא במערכת המשפט יש שופטות בירושלים! אמא לא הייתה היחידה במשפחתנו שדגלה בעצמאות בית המשפט. דבריו בהזדמנויות שונות בעבר של רה"מ בנימין נתניהו מבטאים היטב השקפה זו. הנה, למשל, ציטוט מפיו משנת 2012: 'גנזתי כל הצעה שנועדה לפגוע או לקצץ בכל צורה שהיא בעצמאותו של בית המשפט וזה מתוך השקפה עמוקה שגם ירשתי בבית אבא, זה דבר יסודי, ברגע שאתה נוגע בדבר הזה, אז יתר חלקי המשולש מתפרקים, משולש הברזל הזה לא מחזיק מעמד אם אתה פוגע באחד היסודות". סוף ציטוט".

"והנה", המשיך פרופ' נתניהו, "לאחר שנים ספורות בלבד, אותו ראש ממשלה מרסק במו ידיו את משולש הברזל. ונותרה השאלה, למה? אדוני ראש הממשלה, לנוכח האתגרים החיוניים הרבים שעומדים בפנינו, למה ריצת האמוק המאולצת הזאת? למה אתה גורם לנזק אדיר לכלכלת ישראל, עליו מתריעים מאות כלכלני צמרת בארץ ובחו"ל? למה אתה פוגע במעמדה הבי"ל של ישראל ומסכן את קשרינו עם בנות בריתנו? ואולי החשוב מכל, אתה, שאמון על ביטחון ישראל, למה אתה מוביל לפגיעה אנושה במוטיבציה ובכשירות של מיטב מפקדי ולוחמי צה"ל ובחוסנה הלאומי והחברתי של מדינת ישראל שמפניה מתריעים אנשי ובכירי מערכת הביטחון בעבר ובהווה?".

הנה דברי הסיום שלו באותה הפגנה: "האם מותם של יוני אהובנו ושל אלפי לוחמי כוחות הביטחון שמסרו את נפשם על חירות ישראל היה לשווא? אם בחסות ההשהיה תקדם את החקיקה הדורסנית, המונעת ברובה משיקולים אישיים ואינטרסנטיים, תיזכר לדראון עולם כמי שנשא את שם משפחתנו לשווא וכמי שהביא להרס הדמוקרטיה במדינה!

אנא, חזור לכור מחצבתך, חזור לבית אבא! גנוז לאלתר את החקיקה הרעה ופעל בתום לב ובהסכמה רחבה לכינון חוקה לישראל! ביצור ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית על פי ערכי מגילת העצמאות, זו אמורה להיות המורשת שלך לשנת ה־75 למדינה למען הדורות הבאים. ודאי תשאב השראה רבה מדברי סבנו, הרב נתן מיליקובסקי נתניהו, שמבטאים את כמיהת עמנו לחופש, לצורך בחוקה ולהגנה על החלשים, ואני מצטט: 'העם בדרכו אל החופש, שום דבר אינו מפחידו. אבל חופש איננו אפשרי ללא חוקה. החופש הוא המטרה, והחוק הוא האמצעי'. סוף ציטוט. מי ייתן ולא תאבד תקוותנו להיות עם חופשי בארץ ציון וירושלים".