לרוע מזלו ולשמחתנו, היו מצלמות באזור שתיעדו אותו ואת מעשיו טוב־טוב. המידע הזה אפשר לצאת למסע בעקבותיו. הדבר הראשון שעשינו היה להעלות את כל החומר המצולם לרשתות החברתיות. זה תפס כמו אש בשדה קוצים ונצפה יותר ממיליון פעם, פחות או יותר. מה שאומר שיותר ממיליון איש נחשפו לאיש האלים הזה והאלמוני שהחליט להפחיד את השכונה שלנו באופן שהוא לכאורה מתוכנן. בהמשך גם המשטרה נכנסה לעניין. אני בטוח שהפצת התיאור סייעה. החשוד נמצא, נתפס ונחקר. הבדיקה הולכת למקום חיובי בהחלט.
הנה כמה מסקנות מהסיפור שלי: שימו מצלמות בכל פינה שאתם יכולים. זה יכול להציל לכם את החיים והרכוש יום אחד. ושנית, בין כל הרע שהן מביאות לעולם, הרשתות החברתיות יכולות לשמש גם לעשיית טוב, כאשר רותמים אותן לכיוון הנכון. האירוע החזיר אותי לבית הנבחרים שלנו. הדברים מתפוררים בחיי היומיום שלנו, כי המצב שם הוא על הפנים.
השבוע ראיתי ושמעתי כמה חברי כנסת בישיבה במליאה והתביישתי. הרגשתי מבוכה עמוקה כשהאזנתי להם. הם לא הפסיקו לפלוט שטויות והבלים ולעשות בושות. איזו רמה נמוכה. גן חובה מינוס. המדינה בוערת, ולחברים בירושלים זה פשוט לא מזיז. פרסונה מסוימת עמדה על דוכן הכנסת וליהגה ארוכות, בכל הזמן שנקצב, על ימיה בבית הספר.
עמדה על הדוכן שבו בעבר נשאו גדולי האומה את דבריהם ומאותה הפינה שבעלי חזון שינו את העולם, קשקשה. הכל בשפה דלה ועם נמשל פתטי. לאחר מכן שמעתי ריב קולני וגס סוחף את ערוץ הכנסת. עזבו את הציפייה ליושר מנבחרי הציבור, מכך כבר נואשנו. למדנו לקבל את העובדה שאמת היא שקר ושקר הוא אמת. ניחא. תשכחו גם משפה נקייה. גם בעניין הזה אין ציפיות.
ואני חשבתי לעצמי שכל מה שנשאר מהמשחק הוא האלימות. המסקנה? הכי טוב עכשיו פשוט לכבות את הטלוויזיה, להתנתק ולקחת אחריות מלאה על החיים שלנו.
התרעות פיקוד העורף