זוכרים את מחאת האוהלים מיולי 2011, שכללה גם את מחאת הקוטג' של תנובה? מונופול החלב לא העז מאז להעלות את המחיר של קופסת קוטג', שעמד בכל אותן שנים על 6 שקלים. גרוש לא יותר.
אלא שמדובר בסיפורי סבתא, או באנגלית האוקספורדית של שר האוצר "סיפורי גרנדמייזר". סמוטריץ' הפר ברגל גסה הסכם ממשלתי חתום עם המחלבות. ייתכן שאלה יפנו כתוצאה מכך לבית המשפט ואולי לא.
מה שברור הוא שבעידן שלאחר המהפכה המשפטית, כשהשופטים היו הופכים לשפוטים, לא היה סיכוי למחלבות לקבלת סעד משפטי הוגן. שום שופט בר דעת שמונה על ידי פוליטיקאי לא היה יוצא כנגד הממשלה שמינתה אותו. חלב על הזמן.
וחוץ מזה, סמוטריץ' הספיק לשכוח את המחמאות שהרעיף על אביגדור ליברמן, קודמו בתפקיד, בטקס חילופי השרים. זיכרונו בגד בו פעם נוספת לאחר שרק לאחרונה המליץ שהממשלה תפסיק לקטר על הקודמת ושתתחיל לקחת אחריות.
אז מי באמת מנהל קמפיין שקרי? והאם הממשלה הקודמת אחראית למצב? סיפור מעונות "חינם" לילדים בגילאי 0־3 סוקר השבוע בהרחבה לאחר שנשלף בעקבות קריסת הליכוד בסקרים. אלא שההתיימרות לקרוא לכך "מעונות חינם" היא מטעה.
במקרה הטוב הפתרון רלוונטי ל־25% מאוכלוסיית הילדים. שכבות הביניים הודרו מההטבה וזה עוד לא הכל, כי החינוך הוא לא באמת חינם. כדי לדעת את גובה הזכאות ואיך מקבלים את ההטבה יש צורך בכישורי רואה חשבון בכיר.
שר החינוך טען שמימון ההטבה כבר מופיע בספר התקציב ולא נדרשת הוצאה תקציבית נוספת. אני לא ידעתי על כך ולא ברור אילו דברים נוספים מוסתרים בספר התקציב שלא ידענו על קיומם.
בסוגיית ייקור מחירי מוצרי החלב שלף שר האוצר פתרון זהה שהוצע על ידי קודמו ליברמן: פריסת העלאת המחירים כמקובל בחברות כרטיסי האשראי, וגלגול ההעלאה העתידית לשר האוצר במשמרת הבאה.
גם בנושא מחירי הדלק המשיך סמוטריץ' את מדיניות קודמו לסבסד את הבנזין. אלא שבעוד ליברמן טיפל בבעיה בצורה מאולצת בגלל הקדמת הבחירות, לשר האוצר הנוכחי יש ארבע שנות כהונה שלמות להציע פתרון שורש ולא פתרון חלטורה. אז איך ממשלת השינוי אשמה ביוקר המחיה אם ממשלת נתניהו עושה בדיוק, אבל בדיוק, את אותו הדבר? סליחה, בעצם לא בדיוק.
גורם בכיר באוצר העריך שהגירעון בפועל עשוי להגיע ל־3% מהתוצר, ובמקביל המפלגות החרדיות דורשות פיצוי נוסף על דחיית חוק הגיוס. אם לבכירי האוצר יש ביקורת, היא מושמעת בחדרי חדרים ובחרדת קודש.
חלקם, כמו מנהל רשות המסים, יו"ר רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון והביטוח, הכלכלנית הראשית באוצר ועוד, ממילא בדרך הביתה. לחברי ההנהלה אין עניין להתעמת עם השר שסופר אותם פחות ופחות.
הם הופתעו מההכרזה במסיבת העיתונאים בנושא המעונות. גם ההצעה לעדכון התקציב הדו־שנתי והבאתו להצבעה בכנסת במקרה של חריגה מהותית, נדחתה על הסף. אין לקנא בשר האוצר, שנאלץ לגלות גמישות של רקדן בלט בבולשוי כדי לשרוד.
מצד שני, אסור לו להתייפח ולהאשים את התקשורת או את הממשלה הקודמת בתחלואים שהאחריות הישירה עליהם היא של הממשלה הנוכחית. למשל, קיים קשר ישיר בין הירידה בהכנסות ממסים לבין המהפכה המשפטית, שבשלב זה אינה יוצאת אל הדרך. למשל, האזהרות להפחתת דירוג האשראי רשומות בטאבו על שם ממשלת נתניהו. תקציבי החרדים המוגדלים ללא לימודי ליבה, הסחבת הבלתי נסבלת בטיפול בשוק הדיור והמשך עליית המחירים – כולם באחריות הממשלה הנוכחית.
2. שוק הדיור לאן
אחת התעלומות הכלכליות וסימני השאלה של החודשים האחרונים היא לאן הולכים מחירי הדיור. האם המחירים אמורים לעלות, כפי שחוזים מרבית החזאים, או שאולי צפויה התרסקות מפוארת של מחירי הדיור?
אז בשורות הבאות אנסה לפזר במקצת את הערפל. מרבית ההערכות הן עדיין שמחירי הדיור עומדים לרדת. מעידים על כך כאלף עדים נתוני מדד חודש מרץ, שם המחירים ירדו ב־0.2% ומחירי הדירות החדשות ירדו בצורה חדה יותר. נתון נוסף שלגביו אין כלל ויכוח הוא הירידה החדה בהיקף המשכנתאות, מה שמעיד על בריחה מהשוק.
אבל גבירותיי ורבותיי, מהפך: ביצועי המשכנתאות במרץ 2023 כבר היו גבוהים ב־18% לעומת פברואר. חודש אפריל צפוי אומנם להיות חלש למדי בשל החגים וההיקף יגיע ל־4.5 מיליארד שקל, אך בבנקים כמו לאומי מעריכים שבמאי וביוני המשכנתאות יגיעו ל־6.5 מיליארד שקל, וזה כבר מעיד על חזרה מסוימת לנורמליות. עליית הריבית הביאה לבלימת מחירים מסוימת ולעצירת פיזור המשכנתאות.
אלא שבבנקים כמו מזרחי טפחות (שהוא גדול הבנקים למשכנתאות) ובלאומי מעריכים שהמגמה עומדת להשתנות. ירידה המחירים תיבלם ובאזורים מסוימים אף תתחדש עליית המחירים. מה מוביל את קציני האשראי בבנקים אלה למסקנה לא פופולרית זאת?
ההסבר מפותל, אבל בשורה התחתונה הגיוני. תהיו איתי רגע. למרות עליית הריבית הרצחנית בתוך שנה (מ־0.1% ל־4.5% לשנה) ההלוואות נפרעו כסדרן ולקוחות לא קרסו, בין השאר בזכות מִחזורי ההלוואות ופריסת מועדי ההחזר.
מִחזורי ההלוואות הוכפלו במרץ ל־1.3 מיליארד שקל. התקופה הממוצעת של המשכנתאות התארכה כמעט בשנה ל־24.5 שנים. במשכנתאות בריבית שקלית קבועה תקופת ההחזר גדלה ביותר משלוש שנים ל־23.5 שנים. אז נכון, עליית הריבית הוסיפה בתוך שנה להחזר המשכנתה כ־1,000 שקלים בממוצע, אבל מה שמיתן את המכה הוא כאמור פריסה מחודשת של ההלוואות.
בנקאי בכיר אמר לי שהוא ישן טוב בלילה ושאין שום סכנה לבעיה בהחזרי המשכנתאות. "להפך", הוא אומר, "בשבועות האחרונים יש גידול בהתעניינות במשכנתאות מתוך הערכה שהריבית לא תרד לפחות בשנה הקרובה. קבלנים אומנם יוצאים במבצעים כמו פריסת נוחה של התשלומים עבור הדירה, אבל מרביתם מחזיקים מעמד ולא מורידים מחירים. במקביל מחירי השכירות ממשיכים לטפס, כך שהאלטרנטיבה מתייקרת ולכן לקוחות מאבדים את הסבלנות".
לקוחות מתחילים לרדת מהגדר בין השאר בגלל הירידה החדה בהתחלות הבנייה. אורי יוניסי, חבר הנהלת בנק לאומי והאחראי על תחום המשכנתאות, אומר בפירוש: "אנחנו נמצאים בשוק עם ביקושים כבושים ואז עלול להיווצר מצב שבו שוב נראה עליות מחירים. בשוק חסרות עדיין 100 אלף דירות מבחינת התחלות בנייה ו־203 אלף דירות לגמר בנייה. אנחנו לא בנקודת איזון, ויש עודף ביקוש ולכן נמשיך לראות לחץ על המחירים".
כשאני שואל מדוע לא לחכות שהמחירים ימשיכו לרדת, הוא מסביר כי "בכל חודש שעובר, הציבור מפנים יותר ויותר ומכיל את המצב החדש. הישראלי המצוי הוא בתרבות של בעלות על דירה, במיוחד כשחלופת השכירות מתייקרת מחודש לחודש. ישראל אינה ארה"ב או קנדה, שם לא קיים מחסור בדירות. הריבית תעלה אולי עוד פעם אחת, ולפי מיטב הערכתי המחירים ייבלמו".
אז בוא תנסה להעריך לפי מיטב ידיעתך וניסיונך מה הולך לעבור על שוק הדיור והמשכנתאות בחודשים הקרובים.
"אני יכול לומר לך שלפי הנתונים בסניפים, קצב ההתעניינות בקבלת משכנתאות חדשות גבוה פי שניים ממה שראינו עד לפני רבעון. לחלק מהלקוחות שווה למחזר את ההלוואות. לקוחות מפנימים את המצב ומבינים שהריבית לא תרד בשנה הקרובה ולכן אין טעם לחכות.
"מחירי הדירות ישתנו באופן דיפרנציאלי. אם בתל אביב הם לא יעלו, אז ייתכן שבבת ים ובראשון לציון נראה עליות. אני מעריך שעד סוף השנה לא תהיה ירידת מחירים כל כך חדה כמו שמעריכים, בוודאי לא של 10%".
3. רגולציה חונקת
חדוה בר, לשעבר המפקחת על הבנקים, ביקשה להתמודד על תפקיד יו"ר דירקטוריון בנק דיסקונט ולהחליף את שאול קוברינסקי, היו"ר הפורש בסוף השנה. מדובר במינוי שעליו נהוג לומר מתאים כמו כפפה ליד. בר מכירה את המערכת הבנקאית על בוריה.
היא שימשה בעבר כמנהלת הסיכונים הראשית בבנק לאומי ובתפקידים בכירים אחרים. היא הייתה מוכנה לוותר על השכר המפנק בתפקידה הנוכחי, המשנה למנכ"ל חברת הפינטק איטורו, רק כדי להגשים את החלום המקצועי שלה, אבל בדיסקונט אין עם מי לדבר.
ומדוע בר לא תגשים חלום? מכיוון שהמפקח על הבנקים יאיר אבידן לא אישר את הגשת מועמדותה לדירקטוריון הבנק ומנע את קידום המינוי. העילה הפורמלית היא "זיקה מהותית": אחיה יאיר בר טוב מכהן כדירקטור בכלל ביטוח. ומה הקשר בין כלל ביטוח, בנק דיסקונט והמינוי של בר? פשוט מאוד.
כלל ביטוח מחזיקה במעט יותר מ־5% ממניות דיסקונט, ומכיוון ששני הגופים הם ללא בעל בית (בעל גרעין שליטה), קידום המינוי טורפד. לו בשני הגופים היה בעל בית פרטי, המינוי היה מאושר ללא כל טריקים או שטיקים.
אבידן, שעומד בפני סיום תפקידו, יכול היה גם כך לאשר את המינוי. בפניו הוצגו שתי חוות דעת משפטיות. הראשונה היא של עו"ד דליה טל, לשעבר היועצת המשפטית של בנק ישראל ושל בנק לאומי.
האחרת היא של עו"ד אברמי וול, שותף בכיר במשרד עו"ד פישר. בשתי חוות הדעת נקבע חד־משמעית שאין מניעה למינויה כיו"ר דירקטוריון והזיקה הקיימת לכאורה בין כלל ביטוח לבנק דיסקונט אינה מגיעה לרמה של ניגוד אינטרסים ואינה מהותית.
אלא שהמפקח החליט שלא לאמץ את חוות הדעת, כי חשש מעמדתה של טידה שמיר, היועצת המשפטית הדווקנית של בנק ישראל. כשבר שימשה כמפקחת על הבנקים, מערכת היחסים בינה לבין שמיר לא הייתה תקינה, בלשון המעטה.
4. פרופר צודק
התרעות פיקוד העורף