מדברים שאמר הרב לפני קצת יותר מעשור לחסידיו ניתן ללמוד על עמדתו: "לפעמים בני אדם מתנהגים שלא כפי טבעם, מחמת חשבונות וטעויות שונות". האם מה שנעשה במקרה של מאפיית אנג'ל הוא לא רצון לסגור חשבון, דבר שהרב מתנגד לו? האם הרב חזה את החרם ואת הדרך שבה ינהגו כמה עסקנים שמקורבים אליו?
לפני 11 שנים השמיע הרב אדלשטיין דברים שנראים היום כאילו כוונו לאל"מ (במיל') עמר בר־לב, מי שהיה השר לביטחון הפנים: "גם חילונים שאינם שומרי תורה ומצוות, אם הם מוסרים עצמם על הצלת אחרים, מתוך אהבת הבריות, יש להם עולם הבא כמו הרוגי לוד... אם חילוני מוכן למסור את נפשו יותר ממני לטובת הבריות, אז הוא גדול יותר ממני".
בר־לב, שהיה מפקד סיירת מטכ"ל, מפקד חטיבת הבקעה, והשתתף גם במבצע אנטבה, עומד בכל הקריטריונים שבהם רואה הרב אדלשטיין את מי ש"מוסר עצמו למען הצלת אחרים מתוך אהבת הבריות". לכן הכוונה לפגוע בפרנסתו של בר־לב, או במאפייה שבחרה להעסיק אותו, היא לתפיסתי בניגוד לדעתו של הרב, ובניגוד לדברים שהשמיע בקולו.
עד כה הרב אדלשטיין, שעודנו צלול וחד כתער, בחר שלא להגיב על החרם על מאפיית אנג'ל. להבדיל מקודמו, הרב קנייבסקי, שבשנות חייו האחרונות נוהל על ידי בניו ונכדו, הרב אדלשטיין משמיע דעות עצמאיות, והוא לא נתון להשפעה. הביטאון "יתד נאמן", שכפוף לרב, לא כתב מילה על החרם, בניגוד לביטאונים חרדיים אחרים.
העיתון "הדרך", ביטאונה של ש"ס, בחר בכותרת אדומה מאירת עיניים: "לחם צר", והסביר לקוראיו שיש "הדים חסרי תקדים למחאה האדירה נגד ההסתה הנבזית של פורעי השמאל, וביזוי כבוד התורה". העיתון "שחרית", עיתון דיגיטלי יומי של הציבור החרדי, הכתיר את הידיעה בכותרת "סערה בכיכר לחם", הצדיק את החרם, וציטט דברים שכתב יואל שפיגל, נכדו של מייסד המאפייה ומי שרשום כאחד מבעלי המאפייה. לפי העיתון, שפיגל פרסם ברשתות החברתיות "פוסט חריף ומשמיץ נגד החרדים ולאחר מספר שעות מחק את הפוסט שכלל מילים כמו 'אוכלי נבלות' ו'אוכלי חינם'". העיתון "המבשר", שמגדיר עצמו כעיתון של היהדות הנאמנה, נמנע מלהזכיר את החרם.
מי שהחליט על החרם על מאפיית אנג'ל בחר להתעלם מהעובדות. בר־לב לא עמד בסמוך לביתו של הרב, והוא לא קילל את הרב. זאת לא דרכו. אבל
התרעות פיקוד העורף