ראש עיריית אלעד, לדוגמה, אינו יכול לשרוד עם שיעור שטחי מסחר שעומד על 3% בלבד. ארנונה מעסקים הוא מן הסתם לא יראה בקרוב, ואין לו איך לממן את האוכלוסייה השוקקת וגדלה. ראשת עיריית בית שמש השקיעה בבנייה מסיבית למגורים כדי לקלוט עלייה בהיקף גדול, במקום במבנים מסחריים. בנוסף, רבים מתושביה עובדים בערים שפיתחו נדל״ן למשרדים, ולכן כספי הארנונה המניבה הזו הולכים לערים אחרות ולתושבים אחרים. אפשר להבין את שניהם, אבל השאלה היא מדוע הרשויות החילוניות, שתכננו את עצמן טוב יותר ומקצות את המסים העירוניים לתחזוקה, חינוך ותרבות של תושביהן, צריכות לקצץ ברווחתן כי אלעד ובית שמש לא תוכננו כהלכה.
המגזר החרדי אכן סובל ממצוקות. מרביתו חי בצפיפות ובמחסור. ריבוי הילדים דורש פתרונות של חינוך ודיור, והצרכים רק הולכים וגדלים. אבל העסקונה התרגלה לחפף בתכנון ולפתור את המצוקות בשליחת יד גסה לכיסו של הציבור הליברלי. המנגנון משמר את הציבור החרדי בעוניו, מחלק תלושי מזון והטבות בלי להכשיר אותו להתפרנס בעצמו, ואחרי שנגמר הכסף בתקציב המדינה, לוטש עיניים לתקציבי הרשויות המקומיות.
אם המדינה הייתה מחלקת אחרת את 13.7 מיליארד השקלים של הכספים הקואליציוניים שחולקו בשבוע שעבר לצרכים חרדיים וחרד״ליים, היא הייתה יכולה להשקיע בפיתוח מסחרי מניב בפריפריה. אבל קל יותר להטיל מס נוסף על רשויות מצליחות, להכחיש כל מניע נקמני, ולהעניש אזורים שבהם פחות הצביעו למפלגות הקואליציה.
הממשלה שמדי פעם ממלמלת שהיא ״של כולם״ - מפרנסת את מצביעיה, וכמקור הכנסה בונה על הציבור החילוני, שמספק 80% מכספי המסים. בין לבין, חברי העסקונה מתבכיינים על שנאת חרדים, וממשיכים לדרוש סכומי עתק שמהווים תמריצים הפוכים לאלה שדרושים לעתידנו הכלכלי.
הממשלה הקיצונית, שהוציאה את המדינה מאיזון, אינה רואה את עצמה. היא ממשיכה בביצור שליטתה על כספים שיחולקו למקורביה, ומשמיצה את הציבור היצרני בכל דרך אפשרית כדי להצדיק את מעשיה. זה נמאס. החוצפה של שר האוצר, שהאשים דווקא את המתנגדים לקרן בסחטנות ומסר "ד״ש מ־53 מיליארד לעבאס״, היא רק דלק שמבעיר את הליברלים מול ממשלה דמגוגית שלא סופרת אותם.
כאילו לא למדה דבר, הממשלה מנסה לפתור את שביתת הרשויות בברוטליות ובאיומים במקום בפשרות ובשכנוע. היא הכריזה מלחמה על הציבור הליברלי שמתנגד לה. בלי קשר לתפיסתה הבולשביקית שרחוקה אלפי מילין מימין כלכלי, היא חייבת להשקיע בבניית אמון, כי בעיני רבים היא חשודה מראש בכוונות גזל ודריסה, ולא בכדי. כשהיא מבקשת סולידריות למען החרדים, זה רק מעורר יותר זעם, ומקרב אותה למשבר הבא שלה.
סולידריות היא דו־כיוונית, והציבור החרדי התרגל שחייבים לו מימון בלתי מוגבל ללימוד תורה, ויתור על גיוס, קצבאות אברכים, והוא לא חייב כלום בחזרה. אפשר לסכם בכך שסולידריות תיענה בסולידריות, אם להשתמש בז׳רגון החביב על הממשלה עצמה.
התרעות פיקוד העורף