הפשרת יחסי ריאד־טהרן, לצד חידוש יחסי ריאד־דמשק והידוק הקשרים בין טהרן ודמשק, הם בין הגורמים המרכזיים שתרמו לכך. בנוסף, רעידות האדמה הקטלניות שפקדו בחודש פברואר את צפון סוריה והשתלטותו של משטר אסד מחדש על כ־65% מאזורי המדינה בחסות איראן ורוסיה, האיצו אף הן את נרמול היחסים.
הבידוד הבינלאומי נכשל
כ־12 שנה מאז הודחה מהליגה הערבית בעקבות דיכוין האלים של המחאות שפרצו במדינה במרץ 2011 בידי משטר אסד, שבה סוריה לשורות הארגון. אף שהמהלך הוצג כאקט סימבולי שנועד להקל את סבלו של העם הסורי, כבר עתה מסתמן כי חידוש הקשרים עם סוריה הוא אירוע מכונן בעולם הערבי. וכך, לא זו בלבד שההחלטה על כך אושרה על ידי 19 מתוך 22 חברות הארגון, אלא ששיבתה ההדרגתית לחיק מדינות ערב הטומנת בחובה השלכות גיאופוליטיות וביטחוניות מהותיות.
ארכיטקטורה ביטחונית חדשה
ניצחון תודעתי מוחץ
לכן, לא בכדי צירופה של סוריה לליגה הערבית, הנחשבת כניצחון תודעתי של הדיקטטור הסורי ומדינות ערב, מעוררת לא מעט תהיות בעולם, לצד התנגדות ו"נורות אזהרה" בירושלים, כמו גם בבירות המערב. התבוננות מקרוב מראה כי לא זו בלבד שמשטר אסד נהנה מפירות ההכרה והלגיטימציה האזורית למהלכיו (בעוד ארה"ב ומדינות ה־EU מנגד, מתנגדות באופן נחרץ לתהליך הנורמליזציה ואף דבקות בהחלטת מועצת הביטחון 2254 מ־18 בדצמבר 2015, הקוראת להפסקת אש ולהסדר פוליטי פורמלי בסוריה), עד כה לא נעשתה כל התחייבות פורמלית מצד נשיא סוריה למלא אחר תנאי שיבתה של סוריה לארגון.
למשל, מניעת הברחות נשק ובלימת תעשיית הסמים המשגשגת בסוריה, עידוד חזרתם לסוריה של כ־5.5 מיליון הפליטים מלבנון, מירדן, מעיראק, ממצרים ומטורקיה וכן, החייאת המשא ומתן עם קבוצות מורדים הפועלים בעיקר באידליב שבצפון־מזרח המדינה.
בנוסף, חידוש היחסים עם סוריה איננו מעלים את היריבויות והמחלוקות הפנימיות הקיימות בקרב מדינות ערב ובינן לבין משטר אסד, להפך. כבר עתה מסתמן כי תהליך הנורמליזציה וההתקרבות אליה עלולים להגביר את המתיחות הביטחונית האזורית ואף לחזק את הפגיעות של מדינות האזור, ובראשן ישראל. זאת בעיקר נוכח הגברת הלחץ עליה והקריאה להימנע מתקיפות נגד תשתיות קריטיות בסוריה ונגד איראן וארגון חיזבאללה.
התרעות פיקוד העורף