מעיין הדם במגזר הערבי הוא תוצאה של ההתעלמות היסטורית | רן אדליסט

הצעירים הערבים כבר לא מחכים לתקציבים מופרכים ולחסדיהם של בריוני השלטון, אלא סומכים על עצמם. ועירוב השב"כ בפשיעה במגזר הערבי יהפוך אותנו למדינת משטרה חשוכה

רן אדליסט צילום: אסף קליגר
מעצר החשודים ברצח הנער ברהט. באדיבות דוברות המשטרה | צילום:

נערכים לבחירות המקומיות

אם ביבי ושות' לא נרתעים מסחיטה ואיומים (עידית סילמן, שלמה פילבר וכו'), אזי למתנחלים המשיחיים אין שום מגבלה, ונקבל בדיוק מה שאתם קוראים כאן: מעורבות השב"כ במדינת משטרה חשוכה. ויש גם מוצרי משנה: החדרת השב"כ לפעילות האכיפה המשטרתית בניהול החבורה הפרועה הנוכחית פירושה בין השאר החזרת מפלגות הלוויין של מפא"י בכנסות של שנות ה־50 וה־60 ודיכוי מפלגות "אויב פנימי" על פי קריטריונים חרד"ליים. יש לנו עסק עם טיפוסים צעירים, נחושים ומרתוניסטים, בדומה לאבות המייסדים של המתנחלים שחשבו רחוק כבר לפני 50 שנה והגיעו הכי קרוב לצומתי ההכרעות בניהול המדינה.

חובשי הכיפות חלחלו עד הקבינט, שם הם ניצבים כיום בעמדת הלחץ האולטימטיבית על רה"מ: בלעדינו אין לך ממשלה ואז קוו ואדיס, ביבי? לכאורה כולנו בני אדם, יש היסטוריה וסטטיסטיקה, וניתן להבין אדם במצבו של נתניהו. למעשה זה בלתי אפשרי. הכל קורס סביבו: מדיניות, משפחה, מורשת, יחסים אישיים וחברתיים.

ומה אם מה שמניע אותו כאשר הוא נע כשיכור בין עיי החורבות שקרסו עליו הוא יצר בלתי נשלט של "אחריי המבול"? ומה אם בימים האלה הוא פותח את המגוף? ומה זה כל מינויי תחתית העביט, אם לא חרון אל שהכזיב ורוכב לתהום על נקמת הדחויים, עבדים כי ימלוכו ומשאלת מוות לדמוקרטיה הישראלית.

הסיבה העיקרית עבור בן גביר ובצלאל סמוטריץ' היא לא הקטל הסדרתי במגזר הערבי ("גויים הורגים גויים" בשיטת בגין, לא?) אלא ההיערכות לקראת הבחירות המקומיות בסוף אוקטובר. המטרה שלהם היא איגום קולות האספסוף היהודי והפעלת גרעיני פרובוקטורים בערים המעורבות. במקביל יבוצע שיווק "הסכנה מבית" לציבור מבולבל תוך כדי ניהול הפרובוקציות, כפי שקרה בלוד בשומר החומות.

מודל לחיים משותפים

בעוד צעירי יהודי ישראל נהרגים באוהלה של תורה, בעמדות ש"ג ובמרדפי ציד, חורשים צעירים ערבים את מוסדות ההשכלה ומתברגים לזרם החיים האזרחי. את דגל הגזענות בחיפה מניפים החרדים, שמחזיקים את ראש העירייה בין הפטיש הממשלתי שמונע תקציבים ובין הסדן הקואליציוני. אין כיום אף בכיר ערבי בעיריית חיפה, וזה עתה מנעו החרדים בחירת מנכ"ל ערבי.

מדובר בהתמודדות, וכמו למתנחלים, גם לערבים יש כוח וסבלנות. אם בהפגנות בחיפה תולשים שוטרים כמה דגלי פלסטין בודדים, אזי ביום האדמה בסכנין הונפו מאות דגלים והשוטרים גירדו את הראש ושילבו את הידיים.

רסיס תקווה נוסף הוא ניצני שותפות הגורל של ערביי ישראל עם הקהילה הליברלית־דמוקרטית בהפגנות המחאה. אני לא יודע אם ואיך תשפיע שביתת הזדהות של ערביי ישראל עם השבתת המשק המתוכננת של תנועת המחאה (אם הממשלה תמשיך להשתגע). אני יודע ששביתה משותפת מעין זו תשתק את המשק ותהפוך את יום ההשבתה ליום כיפור של הממשלה.

תגיות:
רצח
/
מעריב סופהשבוע
/
המגזר הערבי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף