1. רוחות של דיכוי
במשך עשרות שנים נרדמנו. ישנו שנת ישרים ותמימים (שלא לומר טיפשים). לא הבנו שהחולות נודדים. שמנצלים את העובדה שאנחנו דמוקרטים וליברלים שמקדשים את הסובלנות ומכילים ברצון את כל הדעות והזרמים. לא קלטנו שהקשקושים על "חיה ותן לחיות" או "איש באמונתו יחיה" מתאימים לעולם האגדות האוטופי, ולא למציאות הקנאית והכאוטית שבה אנו חיים. עכשיו, תודה לאל (ולנתניהו), אנחנו מתעוררים להילחם על חיינו במקום הזה. על דמותנו. על העקרונות שעליהם הוקמה המדינה הזו. על ערכי מגילת העצמאות. על הזכות לחשוב מה שנרצה, ללבוש מה שנרצה, לאכול מה שנרצה, להתחתן עם מי שנרצה, להגדיר את עצמנו איך שנרצה. אין לנו כוונה לוותר על ישראל,
2. ברית הגנה
בחודשים האחרונים, מאז פרצה לחיינו ההפיכה המשטרית, התרבו מאוד הדיבורים על היפרדות. יש כאן שני שבטים שהמפריד ביניהם הולך ומתעצם, עוד מעט הוא יהיה רב מהמחבר. כן, כולנו יהודים וישראלים, אבל מסתבר שזה לא מספיק. יש כאן קהל גדול שרוצה לחזק את הדת על חשבון המדינה והדמוקרטיה, יש כאן קהל גדול שסייעתא דשמיא חשובה לו יותר מההרתעה של צה"ל, יש כאן קהל לא קטן שמאמין שיותר חשוב להיות אברך מאשר גולנצ'יק ושרוצה לראות את הנשים בחלק האחורי של האוטובוס, כשהן מכוסות.
זה יקנה לנו כוח עצום בכל התחומים, מכוח קנייה ועד כוח אלקטורלי. תחשוב על זה, ברית כזו יכולה להקיף עשרות רשויות, 3 או 4 מיליון אזרחים, שאחראים על 70% מהתל"ג, על רוב הסייבר והמדע והטכנולוגיה וההייטק והרפואה והתעשיות הביטחוניות וכל מה שהופך את ישראל לאימפריה שהיא, עדיין. ואנחנו יכולים, ברגע קיצון, פשוט להוריד את השאלטר. תאר לעצמך שהברית הזו קיימת היום וההפיכה המשטרית פורצת עכשיו. מישהו צריך לחכות לטובות של ההסתדרות? הרי בציבור שלנו יש הכל, מהמצאות הדיסק און־קי, הווייז, כיפת ברזל והמובילאיי, ועד כמעט כל המערכת הרפואית".
ב־7 בספטמבר תקיים "ברית ערים" כנס גדול על תחבורה ציבורית. יהיו בו ראשי עיריות ומועצות, מועמדים ופעילים. "כל מי שלא סמוטריץ', בן גביר או ביבי מוזמן", אומר סרור, "אבל אנחנו לא ניפול בפח בקלות. כל מועמד שיצהיר על עצמו ליברל, יעבור סקרינינג רציני. מתחזים יש כאן מספיק".
התרעות פיקוד העורף