בצה"ל בטוחים שהמחסומים יגבירו את הטרור, למה בן גביר חושב אחרת? | רן אדליסט

איך חבריי ואני הצלחנו לפני כ־20 שנה להסיר כמחצית מהמחסומים בגדה? (טוב, אולי קונדוליזה רייס עזרה קצת)

רן אדליסט צילום: אסף קליגר
מחסום צה"ל בסמוך לחווארה
מחסום צה"ל בסמוך לחווארה | צילום: נאסר אישתיה, פלאש 90

כאילו מה? אנחנו עיוורים, חירשים ואילמים? יש בישראל אפרטהייד מיום הקמתה. עד מלחמת ששת הימים הוא היה סוג של התגוננות ביטחונית של מדינה על כרעי תרנגולת מפני פוטנציאל מרי ערבי פנים־ישראלי. אך מאז מלחמת ששת הימים החלקנו בקלות יחסית ובעיוורון גמור לנוהל אפרטהייד בשטחים מטעמים של בצע קרקעות, רווח כלכלי, יוהרת מנצחים ודחף אידיאולוגי ממניע פתולוגי. ועל בשרנו למדנו שככל שיענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ.

בימים האלה מתברר שיש כאלה שעדיין לא תפסו (חצי עם) שמדובר בטמטום מחסומים עתיק שלא צלח, ונציגיהם דורשים מצה"ל להחזיר את המחסומים. כביכול בגלל הפיגועים. מחסומים לא מנעו, לא מונעים ולא ימנעו פיגועים, והם יעילים רק כחלק ממלחמת בן גביר: מרקם חיים כנגד מרקם חיים, וכדי להציק לפלסטינים שיעופו מכאן. בעיקר נועדו המחסומים לחסימת גישה ישירה בין חלקי הגדה.

ביקשתי מהנגבי שהפורום יופיע בפני הוועדה. כעבור כמה זמן אמר "אוקיי, אני מארגן פגישה שלכם עם הוועדה, אבל בואו ונשמור על שקט תעשייתי". הגענו פלוס מצגת. הנגבי אמר לי "קח את הפטיש ותנהל את הישיבה".

אתם לא זזים מכאן!

אחרי הישיבה סיכמתי עם הנגבי על סיור בשטח. תוכנית הסיור עלינו, אמרתי. האוטובוס עליי, אמר הנגבי. עצרנו בכמה מחסומים תוך כדי הסבר מדוע ניתן להסיר מחסום כזה ואחר מבלי שהביטחון ייפגע, כך עד שהגענו למחסום חווארה. אין שום צורך במחסום בחווארה, הפתיע סא"ל מקומי, והבטיח כי בקרוב צה"ל יסיר אותו.

לפני הגעתנו לחווארה תיאמתי פגישה עם נציגות "מחסום ווטש" (לא היה צורך לספר להנגבי) הפוקדות את המחסום מדי בוקר, והן כאילו הצטרפו ספונטנית לשיחה תוך סיפור על זוועות המחסומים. לפתע הגיחה בסערת צווחות להקת נשים בירוק. אולי מישהו תיאם איתן, לך תדע.

מכאן ואילך אין צורך בדיווח עיתונאי או בפרשנות, אלא בתרשים זרימה גרפי (מתוך ספרי "איפה טעינו"):

"בסיום הפגישה ניצבה אחת מהן על מדרגת האוטובוס בעיניים רושפות וסירבה לרדת. 'נאצים! בוגדים!' היה הטיעון העיקרי. הנהג ניסה לשדל אותה לרדת, אבל הגברת בירוק אמרה לו 'אתם לא זזים מכאן!'.

"הגברת בירוק עדיין על המדרגה. עכשיו היא והנגבי חוטם מול חוטם. אליק רון (ניצב בדימוס ומפקד שלדג לשעבר) הצטרף למחאה ודרש פעולה נמרצת יותר. אחרי נצח במונחים של נימוס אירופי, היא דילגה החוצה וכמו בסרט מצויר - הופיעה לפתע עם מכוניתה לפני חרטום האוטובוס המתמרן במגרש החנייה הקטן וחסמה אותו מלצאת. הנהג התפתל לכאן ולשם, עד שהצליח להיחלץ אל הכביש.

שום דבר לא השתנה מאז. בצה"ל בטוחים היום שהחזרת המחסומים ליו"ש רק תוביל לעוד טרור. ואיפה קונדי כשצריכים אותה בימים אלה?

תגיות:
איתמר בן גביר
/
קונדוליסה רייס
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף