נושא חשוב אחד, ליתר דיוק, בעיה דחוקה אחת, לא נידונה, לא עלתה ולא הוזכרה בכלל במפגש שהתקיים בניו יורק בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבוצה מצומצמת של נציגי הממסד היהודי המאורגן. המפתיע הוא, שמדובר בבעיה שמקובלת כחשובה לשני הצדדים, ראשונה במעלה מבחינת ייצוגה של ישראל – גם לישראל וגם למי שמזוהים כבכירי הקהילה הגדולה.
מה שברור הוא, שלראש הממשלה בנימין נתניהו לא חשוב, לא דחוף ולא דחוק למנות קונסול כללי לישראל בכרך המטרופולין הענק, ניו יורק. זה לא סוד שנתניהו לא אוהב את יהודי ניו יורק. הם נחשבים למי שמטפחים, מזינים ומעצמים את המוניטין של ניו יורק כמעוז הליברליזם והליברלים בארה"ב. לא בדיוק שם ותואר שנתניהו אוהב. הבעיה היא שהיעדרות של קונסול כללי לישראל בקהילה הגדולה היא בעיתוי הכי גרוע שיכול להיות מבחינתה של ישראל ושל ראש הממשלה נתניהו. הוא יכול היה להיעזר באופן משמעותי בקונסול כללי ליצירת והבטחת תמיכה ואהדה לעצמו מצד יהודי הקהילה ובאופן עקיף בעזרתם לתמיכה ואהדה בבית הלבן.