"אחרי החגים" כבר כאן: איך תפעל הממשלה נגד יוקר המחיה? | יהודה שרוני

1. סוכנות הנסיעות הממשלתית

ובכן, היא משאירה אבק לממשלת השינוי. מספר הנסיעות של 33 שרי ממשלת הליכוד מתחילת כהונתה לפני עשרה חודשים חצה את ה־100, והכנף עוד נטויה. חלק מהנסיעות רוכזו דווקא בימי החגים האחרונים, הנחשבים לעיתוי מצוין, שכן כמעט אין דיונים בכנסת והסיכוי שאחד השרים יוקפץ ברגע האחרון הוא אפסי. הנסיעות לוו תמיד, אבל תמיד, בתירוצים של צורכי עבודה, ועידות מקצועיות ומגעים מסתוריים.

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון וכנראה שלא, ביום ראשון הקרוב תתקיים בפראג ישיבת ממשלה עם הממשלה הצ'כית. לפי הפרסומים, נתניהו ורעייתו יטוסו בנפרד משרי הממשלה. אלה נתבקשו להגיע בטיסות מסחריות נפרדות. למה? כי נמנעה מהם האפשרות לטוס עם ביבי.

ובכן, התשובה פשוטה יותר ממה שניתן לחשוב. ברגע שנתניהו מכריז על חופשה (בגולן, על סירת משוטים בטבריה או בכל מקום בישראל), הוא ממתג את נסיעות היוקרה לחו"ל בליווי רעייתו כנסיעות עבודה המעוררות רחמים. במקרה זה עוד ניתן לטעות ולחשוב שתפקידו נחשב עבודה מועדפת.

2. "אחרי החגים" כבר כאן

נהוג להניח שבחגים המגזר הציבורי דומם, וגם המגזר הפרטי עובד בפול גז על ניוטרל. זו התקופה שבה נהוג לבצע "גשרים", וכל האנרגיות מופנות לתקופה שבאה אחרי החגים. התנועה בכבישים צונחת ב־30%. אלא שהשנה התבלבל הסדר - בממשלה לא נעשה הרבה בתחום יוקר המחיה לפני החגים, בוודאי שבתקופת החגים. "אחרי החגים נחיה ונראה". על הפרק עומדות התייקרויות, ואין מדובר רק בהחלטה של דיפלומט לייקר סדרת מוצרים בשיעור של עד 25%.

ומה עושים בממשלה? בינתיים רק מאיימים ומפזרים ססמאות. נתמקד באחת חביבה במיוחד של שר הכלכלה ברקת, שמקדם את המיזם "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". שר הכלכלה מעוניין בהורדת חסמים ברגולציה, מה שיאפשר יבוא זול. זה נכון נקודתית לתחומים ספציפיים, וגם זה בעירבון מוגבל (תלוי במשרד הבריאות). יבואן כמו אדם פרידלר, הבעלים של רשת גוד פארם, יכול מדי פעם לייבא מכולת משחות שיניים או שמפו במחיר הזדמנות ולמכור אותה בזול בישראל. מעבר לכך אין נסים.

עוד לפני הרפורמה של ברקת, תלו בממשלה תקוות בענקיות מזון בינלאומיות שיגיעו לישראל ויורידו מחירים. דיברו על רשתות מזון מאיחוד האמירויות, תלו תקווה בקרפור הצרפתית, פנטזו על ספאר ההולנדית - אבל תקוות לחוד ומציאות לחוד. שוק המזון בישראל הוא הרבה יותר מורכב. עובדה שדבר פעוט יחסית כמו יבוא חלב לישראל (מהלך הפוגע במישרין בחקלאים) תקוע. למרות הצהרותיו של שר האוצר, עדיין קיים מחסור בחלב, וסמוטריץ' מציג מדיניות מבולבלת.

המציאות הזאת לא תשתנה, בין היתר מפני שמרכיבי היסוד של יוקר המחיה תלויים בעיקר בממשלה. נקודת הפתיחה בישראל לעומת אירופה גרועה יותר. וזה לא שהישראלים הם כל כך פראיירים. תחרות על לבו של הצרכן יש גם יש. תשאלו את רמי לוי. תתעניינו בגוד פארם. תבדקו מי אלופת העולם במכירת מכשירי סמארטפון יחסית לגודל האוכלוסייה (רמז: העיר הדרומית ביותר בישראל). אז היכן נמצא שורש בעיית יוקר המחיה? ישנו עניין שער החליפין.

בעקבות פיחות הדולר והיורו מתחילת 2023, פערי המחירים בין ישראל לאירופה הצטמצמו בכ־10%. אבל הכל מתחיל ונגמר בממשלה. אם שר הכלכלה חרט את הססמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", בואו נראה אותו הולך עד הסוף ומיישם את הססמה לכל הכיוונים. במהלך הראשון מתבקשת הממשלה להפחית את המע"מ על מוצרי מזון (17%) במחצית, לממוצע המקובל במדינות האיחוד האירופי. הרי הממשלה טוענת ש"מה שטוב לאירופה טוב לישראל".

בצעד השני יש לסבסד במישרין את החקלאים (כמקובל באירופה), ולא להשית את עלות הסבסוד על הצרכן הישראלי. הרי הססמה של ברקת היא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". מהלך שלישי הוא הפעלת הליכי כשרות מקילים (כמו שהופעלה לאחרונה בעת יבוא החלב לישראל). ודבר אחרון - יש להפחית את עלויות העבודה והוצאות בתי העסק לרמה המקובלת לא בפולין, בטורקיה או ביוון - אלא למקובל בצרפת או באנגליה, לדוגמה.

מכיוון שעד היום ממשלת נתניהו עסקה במהפכה המשפטית, בשעבוד תקציבים למגזר החרדי (בניגוד גמור להמלצות ארגון OECD) ובמופעי פירוטכניקה לקראת השלום עם סעודיה - רגע אחרי החגים היא מוזמנת לבצע את המהלכים החיוניים שבשבילם נבחרה.

3. פוליטיקה לאומית

מעניין אם במהלך הכינוס בעיר מרקש למודת רעידת האדמה הקשה הנגיד ויו"ר לאומי ייפגשו. אם זה יקרה, הדו־שיח ביניהם עשוי להיות מעניין במיוחד ולהישמע כך:

כאמור, מדובר בדו־שיח תיאורטי שייתכן שלעולם לא יתקיים. וכעת לעובדות: למרות כל ההכחשות, סאמר חאג' יחיא אכן מעוניין בתפקיד, אבל הפרסום המוקדם הביך אותו. מי שעשוי לקדם את מועמדותו הוא פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של נתניהו. האחרון, בשיתוף פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון בבין־תחומי למדיניות כלכלית, דאג למינויו של פרופ' ירון כנגיד - שמאז מחובר מאוד למכון אהרון. חאג' יחיא מצויד באמצעים נוספים שעשויים לסייע לו מאחורי הקלעים, למשל תמיכה מבית הנשיא.

אלא שבשורה התחתונה, הכל מונח לפתחו של נתניהו, ובמידה מסוימת גם בעמדתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אם ייבחר כנגיד, מדובר יהיה בהחלט במינוי סביר. חאג' יחיא יגיע עם מדיניות מוניטרית מרעננת וחשיבה מחוץ לקופסה. ואם וכאשר יפרוץ השלום באזורנו - מינויו האפשרי כשגריר הראשון של ישראל בסעודיה יהיה בינגו.

וכמו תמיד - מי יודע? ייתכן שממש ברגע האחרון יצוץ מועמד מפתיע שבסופו של דבר ייבחר. אחרי הכל, גם כאן מדובר בפוליטיקה שלא הייתה מביישת את זו המתקיימת בבחירות לרשויות המקומיות שייערכו באותו המועד.

מבנק לאומי נמסר בתגובה: "סאמר חאג' יחיא מבהיר שאין לו, לא היה לו ולא יהיה לו עניין בתפקיד נגיד בנק ישראל. בנוגע להתמודדות על תפקיד יו"ר הדירקטוריון, הוא לא הביע ולא יביע את דעתו לגבי מי ייבחר ליו"ר - מה עוד שטרם גובשה רשימת המועמדים".

4. עומד על הקרקע

אחד הגורמים המרכזיים שכלפיהם פופולרי להטיל את אשמת יוקר המחיה בתחום הדיור הוא רשות מקרקעין ישראל (רמ"י). הטענה המרכזית כלפיה היא שרמ"י בניהול ינקי קוינט נוהגת כמונופול, מספסרת בקרקעות וגורמת למחסור המקפיץ את המחירים. האומנם?

מבדיקת מאזני חברות הבנייה הבורסאיות עולה תמונה שונה לחלוטין. מתברר שהן מחזיקות במלאי מקרקעין המתאים (מוכנות לבנייה או בשלב של שינוי ייעוד) לבניית מאות אלפי דירות, הכל תלוי ברצונן הטוב. חברות דמרי, אזורים ואאורה מחזיקות כל אחת במלאי קרקעות של כ־30 אלף דירות. המלאי באשדר ושיכון ובינוי הוא של כ־20 אלף דירות. אפריקה מגורים, קרדן, קנדה ישראל ורוטשטיין מחזיקות במלאי מקרקעין לכ־10,000 דירות כל אחת. אז היכן נמצא באמת האשם במחירי הדיור הגבוהים?

"הקבלנים והבנקים מחזיקים את מחירי הדיור בצורה מלאכותית ולא נותנים להם לרדת, כי ברור שירידת המחירים לא משרתת אותם. האם ראית את רווחי הבנקים מסקטור הנדל"ן? ברור שירידת מחירים תפגע ברווחים. קבלנים לא מורידים מחירים, כי זה נגד האינטרס שלהם, ויש להם עדיין אוויר לנשימה", אומר קוינט ומוסיף:

"במדינת ישראל יש 2.857 מיליון דירות ו־2.767 משקי בית. כמות הדירות הלא־מכורות עומדת על 59,820. רק בשנתיים וחצי האחרונות שיווקנו קרקעות וחתמנו על חוזים לגבי 180 אלף דירות, ומדובר רק בקרקעות מדינה. בשוק יש קרקעות למאות אלפי יחידות דיור. אנחנו נמשיך לעמוד באתגרים, אבל הבעיה היום אינה בשיווק קרקעות או בשיווק. את הבעיה הזאת פתרנו, והמספרים הם הרבה מעבר לצרכים. השוק ברוויה ויש לנקוט צעדים נוספים כדי להגדיל את המכירות".

"גם 10,000 דירות זה מספר לא מבוטל, אבל המספר יכול להגיע ל־15־20 אלף. אם נוכל לבנות עוד מספר כזה של דירות, זה יהיה חיזוק משמעותי למחסור בדיור. אנחנו עובדים עם מנכ"לי משרד השיכון והאוצר מתוך ידיעה שיצטרכו לגייס תקציב לתוכנית שתוצג בקבינט הדיור הקרוב אחרי החג".