במלים אחרות, יהודי מומר נשאר במהותו יהודי. איך ליהודי וליהודיה דרך להשתחרר, להתנער בוודאי שלא להתעלם מהיות יהודי ויהודיה. לא חשוב ולא משנה, אתה ואת יכולים להיות אפיקורסים, ללעוג למצוות ולמנהגי דת, לכעוס על גילויי הדתה שכופים עליכם מגבלה. אתם יהודים. העובדה הזאת גם בתוקף ליהודי חרדי או חסיד. גם להם אסור לשכוח שהם קודם וראשית כל יהודים.
היות יהודי מצווה, מחייב, דורש, אהבת אדם והבריות, פייסנות, ידידות, גילויי קירבה וארשת פנים מחייכת גם למי שאיננו נמנה עם המחנה, עם החוג עם הסביבה של החרדי ושל החסיד. רק חבל ומצער שהעולם היה צריך להזכיר ליהודים שהם יהודים. מי שלא חיכו, לא הזדקקו ולא היו צריכים להוכחות או למצבים מיוחדים, או למצוקות כדי שיבינו, יפנימו ויזכרו מה פירוש היות יהודי, מה העובדה הזאת יוצרת, מעוררת ומציתה בעולם ומה היא צופנת ומגלמת ליהודי היו התנאים, חכמי התלמוד.
הם לא חיכו לסקרי דעת קהל, לא התרשמו ולא נבהלו מנתונים על עליה וגידול באנטישמיות. חכמי התלמוד כל כך קלטו מה זה להיות יהודי ומה מצפה ליהודי מהיותו יהודי. "מאי הר סיני – הר שירדה שנאה לאומות העולם עליו" (בבלי, מסכת שבת פ'ט). מאז מתן תורה, נוצרה נולדה שנאה של אומות העולם לישראל. עוד ראיה מהבנת חכמי התלמוד את המיוחד בהיות יהודי. אמר רבי שמעון בן יוחאי: "הלכה היא, בידוע שעשו שונא ליעקב" (ברייתא ספרי).