מצנזרים לילדים את העיניים: במשרד החינוך מטשטשים את העבר היהודי

השואה לא תיכלל בבגרות בהיסטוריה. סופית. במדינת ישראל, מדינה שהוקמה כדי שליהודים יהיה מקום משלהם ולא ירדפו אותם בגולה, הוחלט להשמיט השנה בהחלטה תקדימית את ההיסטוריה המרכזית של עמנו מבחינת הבגרות. ההסבר של משרד החינוך: העיסוק בשואה מעורר קושי רגשי ונפשי עצום בקרב תלמידים בתקופה זו.

לזכור ולא לשכוח, מחנכת מדינת ישראל את ילדיה מבית הספר היסודי, בתקופה הראשונה שהילדים נחשפים לזוועות שאירעו לבני עמנו בגולה – ניסיון ההשמדה, הרצח, ההתעללות. אותם הילדים שגדלים במציאות ישראלית על כל השלכותיה גדלים ומתגייסים בגיל 18 להגן על המדינה שלנו, כשהם אוחזים בנשק ומתמודדים ישירות עם החיים עצמם.

ההחלטה התקדימית שקבעה להסיר השנה את פרק השואה בבחינת הבגרות, נקבעה בשקט־בשקט, ביום האחרון של אוקטובר, שלושה שבועות אחרי טבח 7 באוקטובר. בתוך ימים קשים של כאוס, פנו הורים ומורים למשרד החינוך וטענו שיש על הילדים עומס רגשי בתקופה מטלטלת זו. הבקשה להקל על הילדים בתקופה זו ברורה, אך ההחלטה הגורפת להסיר פרק מרכזי בהיסטוריה של עם ישראל היא מסוכנת. מטבע החיים, הזמני נהיה קבוע. החלטות תקדימיות בתחילה מתקבעות בסופן.

תירוצים הם תמיד דבר נוח וידוע במנטליות הישראלית. אם היו מבינים במשרד החינוך את עומק הטעות, היו עומדים על התיקון. גם ההתחייבות של השר קיש לכך שמהשנה הבאה נושא השואה יחזור למבחן היא בבחינת הפסד. בעוד כמה שנים יגיע שר אחר, יספר שהיה פה פעם שר שהשמיט את הפרק הזה - והזמני כאמור יהפוך לקבוע.

מסוכן ליצור תקדימים שבהם אנחנו כעם עוצמים לילדים שלנו את העיניים ומשמיטים מהם ביוזמתנו את הלימוד על פרק מרכזי וקשה בהיסטוריה של עם ישראל. כמו בגולה, גם במדינה שאנחנו חיים בה, ראיתי ב־7 באוקטובר את השנאה, הרדיפה והטבח שהאויבים והשונאים שלנו מסוגלים להם. לזכור ולא לשכוח, אנחנו אומרים על השואה ונאמר גם על 7 באוקטובר. צנזור עצמי חד־פעמי הוא הצעד הראשון בדרך לתהליך שכחה של הדורות הבאים. החלטה אסטרטגית גרועה.

זה היה שבוע עמוס בעבור לפיד, גם ההודעה על מיתוג תהליך מוזר שהוא מספר לכולם שהוא פריימריז וגם עוד פוליטיקה של לפיד כדי להרים למותג של עצמו, באומרו כי ייכנס לממשלה במקום בן גביר וסמוטריץ' כדי לשחרר את החטופים. ב"שש עם עודד בן עמי" הסביר ראש יש עתיד כי מפלגתו תחבור לקואליציה במקום הציונות הדתית של השר בצלאל סמוטוריץ' ועוצמה יהודית של השר איתמר בן גביר.

בתוך תקופת מלחמה וכאב, ניסה לפיד לגרום לרעידת אדמה פוליטית, פושים שעפים לכל הכיוונים - לפיד מוכן להיכנס לממשלה שסירב להיכנס אליה ושוב ושוב. וגם הפעם, יש לו תנאֵי לפיד, שעוברים לראש הממשלה בנימין נתניהו מאחורי הראש, ולפיד ממשיך לזעוק אותם בפאתוס באולפנים. עוד ספין שמרים רק ללפיד. עוד אמירה שהרימה לליכוד להנחתה - "לפיד דוחף לסיום מיידי של המלחמה".

בינתיים, כשלפיד מרים ללפיד, בממשלת החירום יושבים שני שחקנים מרכזיים מהמחנה הממלכתי: השרים בני גנץ וגדי איזנקוט, שממשיך לתפקיד בצורה מעוררת השראה, לאחר ששכל את בנו במלחמה. התכנון של המחנה הממלכתי היה לצאת מהממשלה כבר בחודש שעבר. בינתיים מתעכבים.

כל עיכוב כזה פותח מקום לתזוזות פוליטיות ולמהלכים חדשים שעתידים להגיע. ד"ש מתקווה חדשה של השר גדעון סער, שעתידה להיפרד לשלום מהמחנה הממלכתי ולהשיב לגנץ את השימוש בצמד המילים ובשם המפלגה – כחול לבן.

דיון היא לא רק הקול הגדול ביותר בעולם. היא דמות, היא אישיות, היא מובילת דעה והשראה. אישה שבוחרת להכניס מצלמות לחייה האישיים ברגעים הקשים והמורכבים ביותר בחייה, על מנת לתעד אותם, לספר את סיפור המאבק האישי שלה ולהעניק בכך תקווה לאחרים, היא גדולה מהחיים.