מטבע הדברים הידיעה עוררה את תיאבונה של התקשורת, ואני מוצף בבקשות להתייחסויות על הנושא, שכן הוא מעניין את הציבור. יש רבים, ובצדק, שקושרים אותו לסוגיות הפוליטיות ולשרידותה של ממשלת ישראל.
אני סבור שאף אחד מנושאי התפקידים שבהם מדובר לא צריך להתפטר כשהתותחים עדיין רועמים, ושתהא זו טעות להחליף נושאי תפקיד רם כשהם מפקדים על מבצעים רגישים ונמצאים בעיצומן של פעולות רגישות ומסוכנות.
אשר לתקופה שלאחר המלחמה, נשאלות מספר שאלות - עדינות וחשובות. אני סבור כי ראשי הארגונים בצה"ל ובשב"כ חייבים להישאר במקומם עד שהמארג הפוליטי ישתנה. לא צריך לאפשר לראש הממשלה הנוכחי למנות את המחליפים לנושאי התפקידים שיתפטרו.
אין זה נכון ואין זה הולם. אנו מדברים על בעלי תפקידים שאומנם אחראים לטבח הנורא, אך מדובר בטובי בנינו - וחייבים להבטיח שמחליפיהם יימנו גם הם עם המצוינים והמשובחים בין שורות צה"ל וארגוני המודיעין והביטחון שלנו. לשמחתנו, יש רבים כאלה.
עסקת השבת החטופים מתעכבת, אם בשל חילוקי דעות בחמאס ואם בשל היסוסים בקרב ההנהגה הישראלית. סבלן של משפחות החטופים הוא נוראי וקורע לב. ההזדהות הציבורית נוגעת ללב, אך לא מקרבת את פתרון הסוגיה.
אין מצב שיחיא סנוואר יסחט את המרב - ושלישראל לא יהיו ברירות רבות. אנו ניאלץ לוותר ויתורים משמעותיים כדי לחלץ כמה שיותר חטופים שיהיה ניתן. מנגד, שחרור אסירים ביטחוניים רבים הוא בעייתי, וכמובן תישאל השאלה - לאן ישוחררו? יהיה זה שונה מבחינת ההשלכות אם לשטח או לחו"ל.
בפני מדינת ישראל יש מספר רב ומאוד מסובך של אתגרים, ואני בספק אם יהא בכוחה של ההנהגה להעניק לכולם טיפול יעיל ומספק. מצפים לנו ימים קשים ומתישים, ונקווה שיעמוד לנו הכוח הציבורי לעבור את כולם בשלום ובביטחון.
התרעות פיקוד העורף