כל מופע בפסטיבל הג'אז של אילת, שהתקיים בסוף השבוע שעבר, נפתח בהודעה מוקלטת של קריין לגבי דרכי התנהלות באם תישמע אזעקה. בגדול זה משהו כמו - להישאר במושבים, להרכין את הראש ולהגן עליו באמצעות הידיים. ובסאבטקסט, כולם מבינים בלי מילים, גם להתפלל. מיד עם תום הקריינות עולה על המסך שקופית קבועה, עם הלוגו הצהוב של החטופים, שאומרת משהו בנוסח - מחזקים את ידי הלוחמים ומשפחות החטופים ומצפים לשובם של כולם. בקיצור - עוד לא נשמע ולו תו אחד, וכל הקהל כבר עמוק בתוך האירוע.
עוד משהו מפסטיבל הג'אז. הפסטיבל הזה מתהדר, בימים רגילים, בשורה ארוכה ומרשימה של מוזיקאים מחו"ל. הפעם, מטבע הדברים, הוא התבסס כמעט רק על יבול מקומי. מה שהבליט שורה של מוזיקאים ישראלים שפועלים וחיים בעולם, אבל הגיעו - גם כסוג של סולידריות. קרן אן, שי מאסטרו, תום אורן ואחרים. היה משהו מאוד מרגש במפגש "השגרירים".
כתות הן מתנה שלא מפסיקה לתת, מהבחינה הדוקומנטרית. והמתנה האחרונה היא "ראל: נביא החוצנים" (נטפליקס). סיפור באמת בלתי נתפס על הכת שנוסדה בתחילת שנות ה־70 בצרפת, והאמינה שחייזרים הם אלוהים המעבירים מסרים דרך נביא, מנהיג הכת כמובן. ואף טענה שהצליחה לשבט תינוקות, כשהתינוק הראשון חי בישראל(!). מופרע ומרתק.
"שקרים קטנים" (עכשיו בסלקום TV) הוא סרט פשוט נהדר על זוג ניו־יורקי נשוי שמצליח לשמר את האהבה גם בגיל מבוגר. עד שהאישה (ג'וליה לואי דרייפוס המצוינת) מגלה במקרה שבעלה לא אוהב את הספר העתידי שלה, שעליו הוא מרבה להחמיא בפניה. ומכאן נחשפים הרבה שקרים קטנים של חיי נישואים. והכל ארוג בעדינות, ברגישות וגם בלא מעט הומור.
התרעות פיקוד העורף