צריך לצנזר ולפסול את פרסום צמד המלים "היום שאחרי". זהו מונח שקרי, טועה ומטעה, מוליך שולל ומזין תקוות שווא. הביטוי הנכון, הקולע והמציאותי הוא מרגיז, מצער ומדאיג. אך אין מנוס מהאמת. מהממשלה הנוכחית, מראשה, ומהשרים שהפכו דמויות מרכזיות, מובילות ומכריעות, לישראל מצפה "חושך שאחרי". אולי כבר לא כל כך מצפה. זהו כבר "חושך לפני".
אין עוררין על כך שישראל זקוקה היום ובאופן דחוף למהלך מדיני ישיר מול ארצות הברית, ליוזמה הסברתית, למאמץ מיוחד להרגיע את הרוחות בית הלבן ובגבעת הקפיטול.
ביקורו של גנץ בוושינגטון עכשיו הוא התגשמות האמרה "כל דבר בעתו". הסקרים מחמיאים לגנץ. הם לא הופכים אותו למנהיג המוכר והמוסמך של ישראל, אבל הוא דמות מרכזית באופוזיציה ומכהן בקבינט הבטחוני. בלו"ז הביקור שלו בוושינגטון נעדרת פגישה עם הנשיא ג'ו ביידן. אין זה סוד שביידן לא אוהב את נתניהו וכהונתו כראש הממשלה מציקה לנשיא. אבל הנשיא ביידן מכבד את מעמדה של ישראל כדמוקרטיה וחרד לתדמיתה כמדינה מסודרת (יותר מסמוטריץ', מרגב ומאמסלם).
כל זמן שאין סימן ואות לבחירות חדשות, כל הדיבורים על "אחרי" ועל עתיד שונה לישראל הם שטויות, הבל הבלים. הימין המלא-מלא יתמלא יותר, יכביד ויבעית יותר.
התרעות פיקוד העורף