לפי הדיל, המס על הסיגריות הנמכרות בישראל יזנק בעוד הפטור ממס על אותן חפיסות הנמכרות בדיוטי פרי יישאר עד 2028. המשמעות הינה שבליכוד, בגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, חושבים בטעות שהעישון בנתב"ג הורג פחות מעישון בגבולות הקו הירוק. ואולי הם חושבים שכך יעודדו נסיעות לחו"ל? ואני עדיין לא מדבר על חור תקציבי בהיקף 100 מיליון שקל שנוצר בעקבות המשך הפטור, שלא ברור כיצד יכוסה. ממשלת הליכוד הפכה את הדיוטי פרי למכבסת מסים, בדיוק כמו הפטור ממע"מ על קניות באתרי אינטרנט בחו"ל.
מס הסיגריות הוא דוגמה אחת בלבד לכניעה המבישה של האוצר והממשלה לקבוצות הלחץ, ובראשן החרדים, וזה עולה לנו בבריאות. בסוף 2023 החליט בצלאל סמוטריץ', בלחץ המפלגות החרדיות, להאריך את הפטור ממס על משקאות ממותקים ואת הפטור ממס על כלים חד־פעמיים. הפטור הזה גרר גידול בצריכת משקאות מזיקים ופגע בעיקר בשכבות הנמוכות, המגיעות ממגזר החרדים והמיעוטים.
המשך הפטור גם הביא לגידול בצריכת המשקאות המזיקים. אלא שראשי ההנהגה החרדית וגם בש"ס, שמינתה מטעמה את אוריאל בוסו כשר הבריאות, פחות מוטרדים מכך.
ועדיין לא דיברנו על אובדן הכנסות ממס בהיקף 1.3 מיליארד שקל. אבל את מי זה מעניין, כשאנחנו מתנהגים כשווייצרים וכשדירוג האשראי שלנו לא נמצא בסכנת קריסה. ההנהגה החרדית מתנהגת בפועל כאילו לא אכפת לה אם קהלה ימות, יחלה בסוכרת או יחלה משימוש עודף ומזיק של פלסטיק. העיקר שימות בזול. השבוע התברר שהכניעה לחרדים הגיעה לתחום התחבורה. לא שזה חדש, אבל מפתיע כל פעם מחדש.
כבר ידוע שאפילו חיילים בזמן חירום לא הוסעו בשבת שלא לדבר על טיסות. אבל שרת התחבורה מירי רגב, ש"בישרה" בשבוע שעבר לתושבי קריית שמונה שאת הטסטים למכונית הם יקבלו בחצור הגלילית, מוכיחה כל פעם מחדש שאין גבול לכניעתה לחרדים. השבוע התברר שהיא הורתה לעצור את העבודות בשבת להשלמת גשר ענבה בואכה ירושלים. זה עולה בפקקים ועלול להעלות את מפלס תאונות הדרכים. הגשר הבלתי גמור יישאר כעדות עצובה לממשלת החרדים התקועה לא רק ב־6 באוקטובר 2023 אלא גם ב־6 באוקטובר 2013, כאילו לא הייתה מלחמת הישרדות וכאילו שההשקעה בתשתיות אינה מנוע צמיחה של המשק.
לכל אלה נוספו השלכות המלחמה בבריאות הנפש. השבוע חזינו בצעקות קורעות לב של משפחות החטופים בדיון בכנסת על היעדר תקציבים שיאפשרו טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בטראומות המשפחות והילדים. הם כעת תלויים בחסדי תרומות מהסקטור הפרטי, כמו אלה של רשת טיב טעם. אבל למקומות אחרים, ואתם בדיוק לאן, הכסף יזרום כרגיל.
בפועל הוא עסוק בהישרדות. הוא יבטיח לחיילים קרקעות על הירח במחיר מציאה כדי להעריך את פועלם. את הזירה הכלכלית הוא מזניח לטובת שר האוצר סמוטריץ' ולאחרון כידוע אין אלוהים. הגיע הזמן לבחירות למען שלמות בריאותנו ולא למען שלמות נתניהו.
בנק הפועלים היה כהרגלו הראשון שפרסם אתמול את הדוחות הכספיים השנתיים של הבנקים ל־2023. פעם נהג לעשות זאת בנק מזרחי טפחות, אבל בשנתיים האחרונות הוא העדיף לפנות את הבמה לבנק הגדול במדינה. מנכ"ל הבנק, דב קוטלר, אינו חושש.
אלון גלזר, אנליסט הבנקים בבית ההשקעות לידר, העריך שהבנקים ירוויחו ב־2023 כ־25 מיליארד שקל לעומת 24 מיליארד שקל ב־2022. הרווח המצטבר ברבעון הרביעי יסתכם ב־5.5 מיליארד שקל, לעומת 6.6 מיליארד ברבעון הקודם. על פי גלזר, בנק הפועלים הרוויח ברבעון הרביעי 1.55 מיליארד שקל. גלזר לא קלע למטרה, כשבנק הפועלים הרוויח בפועל 1.76 מיליארד שקל, ובשנת 2023 כולה הרוויח 7.4 מיליארד שקל - גידול של 13% בהשוואה ל־2022. הדוחות ב־2023 הושפעו בעיקר מהפגיעה באיכות תיקי האשראי בגלל המלחמה וגידול בהכנסות הריבית והעמלות. ללא קשר לדוחות לקחה שלשום הנהלת בנק הפועלים פסק זמן וערכה אירוע הוקרה מרגש לאנשי המילואים של הבנק שחזרו מהחזית.
חזרה לדוחות הכספיים. בשנים האחרונות מתקבל הרושם שלבנקאים יש במה להתבייש, או אולי מה להסתיר, בדוחות. אף אחד לא רוצה להיות הראשון שבמקום מחיאות כפיים עלול לחטוף "שיימינג". כמו כל חברה מצליחה גם הבנקאים צריכים להתגאות בתוצאות, אבל זה לא קורה. הלקוחות אוהבים את פקיד הסניף, אבל שונאים את הבנק.
אז כשמספרים לנו אגדות שלפיהן דופקים את הלקוחות בריבית רצחנית, זה נכון חלקית. מה שבטוח הוא שאגדות העם משמשות פוליטיקאים ציניים או פקידי אוצר חסרי הבנה בסיסית בעסקים לשים עין על הבנקים. מבחינתם, מדובר ברכוש נטוש, וזה התגלה במלוא הכיעור עם רעיון העוועים לגביית מס על רווחי יתר. פקידי האוצר יכול להרשות את זה לעצמם אף על פי שאין להם בסיס כלכלי. יותר מזה: עובדה שב"מסחרה" שעשו החליפו את המס בהיטל חד־פעמי של 6% מהרווח בישראל - אך לא יותר מ־2.5 מיליארד שקל.
זה מזכיר את מס הגולגולת שמלכי אירופה נהגו להטיל על נתיניהם היהודים. אז מדוע מטילים מס כזה? כי הם יכולים. האם המס יגיע לאזרחים? ממש לא. הוא ייבלע באחד החורים השחורים בתקציב, כמו הכסף הקואליציוני, כסף לישיבות או כל מטרה לא ראויה אחרת. וכן, אכן תוקם קרן סיוע לאנשי המילואים בהיקף 100 מיליון שקל, אך לא ברור מי ישתמש בה.
איך אמר יו"ר ועדת הכספים משה גפני? "זה צעד גדול שמוכיח שהבנקים אינם פרה קדושה וניתן לגבות מהם כסף". ואני מציע תיקון קטן: הבנקים אינה פרה קדושה אלא פרה חולבת.
לו אני מנכ"ל בנק, הייתי הולך כנגד רעיון המיסוי עד הסוף ואם צריך - גם לעתור לבג"ץ. הרי כילדי הכאפות של השכונה לבנקאים אין בעצם מה להפסיד. אבל הבנקאים מטבעם הם סולידיים ולא רוצים להתבוסס בבוץ הפוליטי וחבל.
בשבוע שעבר התייחסתי לדוחות הכספיים של אל־על, שהיא אחת ממוטבות המלחמה בעזה. השבוע אתמקד בחברת תגבור, שאף היא תפיק תועלת מסף האומללות הגדל ומתוצאות המלחמה האיומה. לקוחותיה כוללים נפגעי גוף ונפש ואת אוכלוסיית הקשישים והנכים. מדובר במדגם מהאוכלוסייה הכללית שמרחב ההגנה הפנימי שלה התמוטט והיא זקוקה למעטפת הגנה משופרת, בין שבאמצעות אמצעי שמירה חדשניים כמו רחפנים או דרך טיפול נפשי צמוד.
המנכ"לית אורית בנבנישתי, המנהלת את החברה משנת 2000, מעדיפה לשמור על פנים חתומות בנוגע לנתוני הדוחות כל עוד הדוחות הכספיים לא נשלחו לבורסה (זה אמור להיות בעוד כשבועיים). "המלחמה תפסה אותנו כמו את כולם בהפתעה מוחלטת. הכרזנו מיידית על מעבר לנוהל חירום. עם צאת השבת ב־7 באוקטובר קיימתי שיחות אישיות עם עובדים מאזור הצפון ומהדרום שחוו את השעות הראשונות של המלחמה", אומרת המנכ"לית ומוסיפה: "בחברה יש עובדים מהפזורה הבדואית בדרום, ממזרח ירושלים וממאה שערים. המלחמה יצרה עבורנו הזדמנות וגם פעילות ענפה סביב הקשישים שפונו מבתיהם. התמודדנו עם מחסור של כמעט אלף מאבטחים של חברת הבת רשף שגויסו למילואים".
תגבור מספקת תחת קורת גג אחת תחומים עתירי כוח אדם במיקור חוץ - סיעוד, רווחה, שמירה ואבטחה, נגישות, ניקיון, אחזקה ותחזוקה. היא פועלת 45 שנה במישרין ודרך חברות בת כמו רשף ביטחון, המספקת שירותי שמירה. עם לקוחותיה נמנים חברת חשמל, בתי הזיקוק, עיריית ב"ש (שילוב של אבטחה פיזית וטכנולוגיה של רחפנים) ומעלה אדומים. יש לה 40 סניפים ברחבי הארץ עם 15 אלף מועסקים, בנוסף ל־500־600 עובדי מנהלה.
החברה נחשבת לאחת משלוש החברות הגדולות בישראל באספקת שירותים אלה. בין לקוחותיה ישנם גם משרדי ממשלה, ביטוח לאומי וקופות החולים. תגבור ביצעה עבור שטראוס פרויקט אריזות שי, ניהלה את עמדות הקלפי של סקר הבחירות לערוץ הטלוויזיה כאן 11, הפעילה אלפי משגיחים בבחינות בגרות של משרד החינוך, ותפעלה מערכי בחירות ופריימריז עבור ההסתדרות, מפלגת הליכוד, העבודה, הבית היהודי ולשכת עורכי הדין.
"מערך שירותים בקהילה, הטיפול הביתי והסיעוד הוא תחום צומח בעקבות התבגרות האוכלוסייה. הקורונה והמלחמה בעזה הגדילו את המודעות לצורכי האוכלוסייה הבוגרת. כיום 2%־3% בלבד מהקשישים חיים בדיור מוגן, ויש עלייה בביקוש לשירותי סיעוד", אומרת המנכ"לית ומוסיפה: "אנחנו מגייסים 15 אלף עובדים בממוצע בחודש מכל קשת המקצועות באמצעות מיון ואבחון מקצועי, שירותי גיוס, העסקה והשמה בתחום ההייטק. האתגרים בעקבות המלחמה אינם פשוטים, אבל אנחנו מצליחים להתמודד איתם".
החברה הייתה שמחה לצרף משקיע אסטרטגי, אבל בינתיים אינה קופאת על השמרים ומשקיעה בעיקר בחדשנות. באוקטובר 2021 רכשה את חברת מהלב, המעניקה פתרונות נגישות ללקוחת הבנקים, ביטוח לאומי והרכבת הקלה.
כפוליטיקאי וכיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת הוביל לין מספר מהפכות חוקיות. לדוגמה, חוק יסוד "הממשלה", שכלל בחירה ישירה של ראש הממשלה, חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו", חוק חופש העיסוק והעלאת אחוז החסימה. בנוסף, הוא ביטל את האפשרות למעבר חברי כנסת מסיעה לסיעה (מה שמכונה "חוק הכלנתריזם"). הרפורמה המשפטית מ־2023 נועדה להוביל את ביטולם של חלק מיוזמות חקיקה אלה.
"הישג נוסף היה במכון התקנים. אם בעבר התעשייה שלטה באופן מוחלט במכון התקנים, היום אנו שווים בייעוץ עם התעשייה - וזה לקח 15 שנה. בדבר אחד אני מודה שלא הצלחתי, וזה ביטול הפטור ממע"מ ביבוא אישי. השקעתי במאבק הרבה מאוד אנרגיה, אבל אני מודה שמול פופוליזם של פוליטיקאים המאבק קשה מאוד".
התרעות פיקוד העורף