פיגוע טרור רצחני, מהחמורים ביותר שידעה רוסיה בשני העשורים האחרונים, אירע ביום שישי שעבר באולם קונצרטים בעיירה קרוקוס הסמוכה למוסקבה. מגה־פיגוע זה, שגרם למותם של למעלה מ־140 בני אדם, מהווה אינדיקציה לפעילות טרור אינטנסיבית ואיום טרור ממושך השוררים ברוסיה, כמו גם לאלימות הרצחנית ולמתיחות הביטחונית הגוברת שם - ובכלל זה במרחב האירו־אסייתי, במרכז אסיה ובאזור הקווקז.
בנוסף, כבר עתה ברור כי בעוד עבור ארגון הטרור מדובר בהשגת "תמונת ניצחון" סימבולית ותודעתית חשובה שמשקפת את יכולותיו הרצחניות וממקדת אליו תשומת לב בינלאומית עצומה. מבחינת פוטין מדובר בפגיעה קשה במערך המודיעיני־ביטחוני בארצו - ובעיקר בתדמיתו ויוקרתו תוך חשיפת כשלים אופרטיביים, שלא לומר חולשות קריטיות, של הנהגת הקרמלין והמדיניות הרוסית.
פגיעה ב"בטן הרכה"
לצד ניסיונו לטשטש כשלים וחולשות אלה, ולו כדי להדוף את הביקורת נגדו, להציג הישג משמעותי ולהציל מעט מהאגו והמוניטין הרוסי שנרמסו, מצהיר אומנם ראש הקרמלין כי המפגעים שתכננו וביצעו את הפיגוע הם "רדיקלים אסלאמיסטים", אך גם אינו בוחל באמצעים וממשיך להתעלם מאחריותו של דאע"ש באמצעות האשמת אוקראינה.
בראייה אסטרטגית רחבה, אין ספק כי מתקפת הטרור מהווה טריגר להסלמת מהלכים ולהקצנת המדיניות והרטוריקה הרוסית, וכי שינוי טרמינולוגי מהותי זה המתחולל דווקא כעת, איננו מקרי. מבחינת רוסיה, אמירה שכזו מעבירה מסר אסטרטגי סמוי, המרמז על כך שלמעשה, גם בראייתה של ממשלת מוסקבה, המבצע הצבאי המתנהל כבר 25 חודשים נגד אוקראינה נחל כישלון.
יתרה מזאת, הן מתקפת הטרור והן שימוש במונח "מלחמה" מספקים לגיטימציה לפוטין להחריף את המאבק הרוסי – במיוחד כעת, לאחר הבחירות ולמרות - ואולי בשל - תמיכתן של ארה"ב ומדינות המערב באוקראינה, וכמו כן להאיץ את תהליך הגיוס לשורות הצבא הרוסי, בטענה למצב חירום לאומי. כל זאת, בין היתר, נוכח ערעור תחושת ביטחון הציבור והגברת המתיחות הפוליטית־ביטחונית ברחבי המדינה ומחוצה לה.
התבוננות מקרוב מראה כי מתקפת הטרור משקפת את יכולותיו הרבות לצד שנאתו הרבה של דאע"ש־ח'ורסן לרוסיה ולפוטין. ארגון טרור ג'יהאדיסטי־סלפיסטי זה, שהוקם ב־2014 במזרח אפגניסטן, נחשב לאחד מארבעת ארגוני הטרור הרצחניים בעולם בשנת 2018, וקיבל סיוע של 100 מיליון דולר לצד תמיכה צבאית מארגון־האם, הלא הוא "המדינה האסלאמית".
ISIS־K נודע בפעילות טרור אכזרית קיצונית שהלכה והתפשטה ברחבי דרום ומרכז אסיה, לרבות הודו, קשמיר ואיראן במהלך העשור האחרון. פעילותו האופרטיבית כללה בין היתר הקמת רשתות של תאי טרור, מסגדים ומערכות תקשורת מפותחות שאפשרו לגייס כספים, תמיכה ציבורית ואלפי לוחמים זרים משלל מדינות האזור (דוגמת טג'קים ואוזבקים, פקיסטנים והודים וכן מוסלמים מקזחטן, ממלזיה, מרוסיה ומאיראן).
כל זאת, בין השאר, על רקע מאבקי כוח ממושכים בין אל־קאעידה, דאע"ש, הטאליבן ורשת חקאני, לצד פלגים יריבים ומיליציות מיליטנטיות נוספות שהתחרו זו בזו על עמדת שליטה והשפעה ברחבי אפגניסטן ופקיסטן. וכך, עם נסיגת ארה"ב מאפגניסטן (2021), קריסת הרפובליקה האפגנית והשתלטות הטאליבן עליה, לצד התמוטטות "המדינה האסלאמית" בעיראק וסוריה (2019), שהסיטה את מוקד פעילות הטרור הג'יהאדיסטי מהמזרח התיכון לאסיה, הלכה והתחזקה פעילות דאע"ש־ח'ורסן ברחבי והאזור.
הארגון ניצל את חולשתן של המדינות וחוסר המשילות המאפיין אותן ומדינות נוספות במרכז אסיה ואזורי הספר שלהן, כדי להיאבק ב"כופרים". היינו, לקרוא תיגר על מדינות שאינן־מוסלמיות וכן על נורמות המשפט הבינלאומי, ולבסס את אחיזתו ותדמיתו העוצמתית - בין השאר באמצעות גל טרור קטלני. דוגמאות לכך הן המגה־פיגוע בשדה התעופה הבינלאומי בקאבול ב־2021, תקיפת שגרירות רוסיה בבירת אפגניסטן ב־2022 והפיגוע ההמוני בטקס האזכרה לקאסם סולימני באיראן בינואר.
למה רוסיה?
בראייה כוללת, אין ספק כי רוסיה מהווה יעד אטרקטיבי לפעילות טרור אלימה ופרובוקטיבית זה שנים. בין השאר, נוכח ההתקוממות האסלאמיסטית שהתחוללה לאחר קריסת ברית המועצות והגוש הסובייטי.
על רקע היסטוריית המאבקים שלה עם אל־קאעידה לאחר פלישתה לאפגניסטן (1979־1989), מלחמתה בצ'צניה (1999־2009) והתערבותה בענייני המוסלמים במזרח התיכון בדגש כאמור על מלחמת האזרחים בסוריה (2015), רוסיה אף נתפסת כאחד מאויביו המרים של דאע"ש־ח'ורסן. היא מואשמת על ידיו בפגיעה ובדיכוי המוסלמים החיים על אדמתה, בדגש על הרפובליקות הסובייטיות לשעבר בדרום המדינה.
פיגוע זה אף דומה בממדיו למשבר בני הערובה שהתחולל בתיאטרון מוסקבה ב־2002, שבמהלכו נספו 132 אנשים, וגם למשבר דומה וחמור בהרבה שהתחולל ב־2004 בבית הספר בבסלאן שבדרום רוסיה, שגבה כ־320 קורבנות.
מגה־פיגוע זה אומנם איננו בהכרח קשור להסלמת המלחמה באוקראינה, אולם נושא השלכות גיאופוליטיות רבות, שחלקן צפויות להשפיע על עתיד הסכסוך והאזור כולו. הוא מערער את היציבות הביטחונית ברוסיה ומחוצה לה ומשקף את התחזקות איום הטרור מצד דאע"ש וארגוני טרור נוספים, המתחרים בו ומנצלים את שלטונו המעורער של פוטין כדי להרחיב השפעתם שם, באפגניסטן ובמרחב האירו־אסייתי.
על רקע התעצמות מאבקי הכוח בין הצדדים השונים וכן, על רקע התחרות הגוברת מצד המעצמות העולמיות בהובלת רוסיה, סין, ארה"ב וטורקיה על השפעה במדינות מרכז אסיה הידועות בשפע מקורות האנרגיה שברשותן, סביר שפוטין יהדק את שליטתו וינקוט מהלכים קיצוניים להפחתת הסיכונים לאירועי טרור נוספים.
יתרה מזאת, מתקפת הטרור הנוכחית ממחישה את הפוטנציאל הנפיץ של הטרור הקיצוני, ו"הצלחתה" עלולה להוות מקור השראה לפיגועים המוניים נוספים, בין השאר, באירועים בינלאומיים גדולים (דוגמת האירוויזיון והאולימפיאדה).
היא מהווה חלק מגל גואה של תהליכים ומגמות המתחוללים בימים אלה ביתר שאת בחברה הרוסית (כגון לאומניות, גזעניות ושנאת זרים) העלולים לדחוף לתהליכי הקצנה נוספים של אסלאמיזציה ורדיקליזציה, שיהוו איום ממשי על המשך כהונתו של פוטין.
שילוב קטלני זה בין גורמים, נסיבות ותהליכים כגון אלה עלול להוביל להתפרצות רחבת היקף של פיגועי טרור בהשראת דאע"ש, דוגמת מתקפתו הרצחנית של חמאס על ישראל.
התרעות פיקוד העורף