1. הרב יצחק יוסף הצליח להצית לא מעט מחלוקות בשבועות האחרונים, בעקבות לא מעט אמירות שנויות במחלוקת כמו “אם יכריחו אותנו ללכת לצבא - ניסע כולנו לחו"ל. נקנה כרטיסים, אין דבר כזה. על זה עומדת המדינה. החילונים צריכים להבין שבלי התורה - לא הייתה הצלחה לצבא. ראינו איך הצבא הצליח ב־7 באוקטובר".
במוצאי שבת יצא הרב בהצהרה חדשה: “13 אלף טילים זרקו על המדינה, ברוך השם איזה נסים ונפלאות, בזכות מה זה? בזכות הרמטכ"ל? בזכות בני התורה, בזכות בני הישיבות. זו ההשקפה הנכונה". הרב זקף את סיכול המתקפה האיראנית לזכות בני הישיבות ולא לזכות הצבא, שלא לדבר על אנשי צבא גויים, טפו טפו, שבשיתוף עם לוחמי צה״ל סיכנו את חייהם בסיכול מתקפת הטילים האיראנית.
הרבה אנשים, יצחק יוסף, הגיבו על האיום שלך “לעזוב את הארץ" בשמחה ונתנו לך את ברכת הדרך. הרבה אנשים ששמעו את דבריך שבזכות בני הישיבות סוכלה המתקפה האיראנית הגיבו בצחוקים ובחיוכים עצובים על כך שנושא משרה ציבורית בכירה כמוך מדבר שטויות שבינן לבין המציאות אין דבר. נוסף לכל זאת, במדינת ישראל המתקדמת והנאורה הוחלט לתת לאדם כמוך, שנחשב כאדם חשוך בעיני ציבור ענק שעובד, תורם ומשרת, את פרס ישראל ביום העצמאות הקרוב.
עברתי ברשתות החברתיות על אלפי תגובות של אזרחים על האמירות שלך ועל ההכרזה שהנך זוכה בפרס ישראל. הזדעזעתי. קיללו אותך, טינפו עליך, איחלו לך את כל הרע בעולם. זה לא מקרי. אתה באמת לא מודע ולא מבין כנראה את הדברים שיוצאים מפיך. קטונתי מלהציע לך הצעות, אבל בכל זאת אנסה להציע לך שתשקול בכובד ראש לחזור בך מהדברים שאמרת. ולממשלת ישראל אני מציע לעשות את הצעד המתבקש ולהעיף לכל הרוחות את הרב הראשי מתפקידו, ולמנות במקומו לתפקיד אדם רציני, שפוי, ישר, לא מחרחר ריב ומדון, למשל הרב רפי פוירשטיין מרבני צהר. הרב יצחק יוסף, באזכרה לאביך מרן עובדיה יוסף תזכור גם את אלו שנטבחו ב–7 באוקטובר 2023. אביך כזכור נפטר ב־7 באוקטובר 2013.
2. לאורך שנותיי הרבות כשדרן ברדיו 103FM הייתי משמיע כמה פעמים בשנה את השיר שכתב והלחין שלומי קינן, ״אופיום להמונים״. זה שיר נבואי, שמי שיקרא אותו בימים אלו לא יכול שלא להתלהב מהיכולת של מחבר השיר להתנבא לגבי מה שיתרחש בארץ הקוידש. הנה השיר:
3. לא בירכתי איש ב"חג חירות שמח", ומי שבירך אותי נענה במקרה הרע בשתיקה ובמקרה היותר רע בשאלה: “איזה חג, איזו חירות, איזה שמח?". לא קיבלתי אף תשובה סבירה, להוציא אמירה בנאלית שהחיים מוכרחים להמשיך. “בראבו".
אני רואה ושומע אמהות ואבות מבכים את בנותיהם ובניהם שנרצחו ב־7 באוקטובר ושנפלו בקרבות הנמשכים כבר למעלה מחצי שנה. אני נפגש ומשוחח עם בני משפחה המודאגים ממה שעובר על בנותיהם ובניהם והוריהם שבשבי חמאס. אני משוחח ונפגש עם חברים מחוטף עזה ומהגליל שגלו מבתיהם, שחלקם נהרסו מאש האויב.
מישהו ראה את הרב הראשי לישראל, חתן פרס ישראל יצחק יוסף עומד מול האנשים האלה ומספר להם על בני הישיבות שבתפילותיהם ובלימוד התורה שלהם מצילים את עם ישראל? בכמה הלוויות הרב הראשי השתתף? כמה שעות ביום הוא מקדיש לקריאת כתבי קודש וכמה הוא מקדיש לאותם יהודים טובים שחטפו את המכה הכי נוראית שיכול בן אנוש לחטוף?
ריבוינו של עוילם, שמע עצה טובה מאפיקורוס: אם אכן יש לך השפעה על המתרחש בעולמנו המחורבן, תעשה מאמץ קטן, תזיע קצת ותחזיר את כל החטופים לחיק בני משפחותיהם עכשיו! עכשיו! עכשיו!