היינו תמימים וזכים כשעמדנו במגרש בית ספר בית הכרם ושרנו בערבי יום הזיכרון את “אנחנו שנינו מאותו הכפר", “אליפלט", “מה אברך" ו"מי שחלם". מוזר עד כמה מילות שכול, אובדן ומאבק על הישרדות הן חלק מסיפור החניכה של כולנו. כל שנה אותו דבר, ולפעמים כל יום.
היינו תמימים וזכים כשעמדנו במגרש בית ספר בית הכרם ושרנו בערבי יום הזיכרון את “אנחנו שנינו מאותו הכפר", “אליפלט", “מה אברך" ו"מי שחלם". מוזר עד כמה מילות שכול, אובדן ומאבק על הישרדות הן חלק מסיפור החניכה של כולנו. כל שנה אותו דבר, ולפעמים כל יום.