ואת כל חבילת החנק הזו דוחפים לנו בגרון בסדרה של טקסים ממלכתיים בימי הזיכרון לשואה לחללי ישראל וביום העצמאות, שהיא עצמה נכחדת והולכת. כמו להקת עופות טרף מתגודדים נציגי הממשלה סביב נבלת הממלכתיות על רקע עיי חורבות ופסקול של קרקורי הנדחפים לתלוש עוד חתיכת בשר ולגרם עוד עצם. השואה כבר מזמן הוזנתה לצרכים פוליטיים אקראיים, כמו נאום "אני הקורבן" ו"אני מאשים" של נתניהו ביום השואה.
יום הזיכרון לחללי ישראל הפך להיות יום השכחה על מה ולמה הם נפלו, ויום העצמאות הפך (עבור רוב העם) ליום שבו המלחמה החשובה היא מלחמת השחרור מקואליציית הימין. מה שגרם לכך שחלק מכובד מאוכלוסיית ישראל, שאמור להתחבר רגשית אל הטקסים הכלל־לאומיים, הפך להיות אדיש עד עוין בגלל חלקה של הממשלה הנוכחית בהריסת היסודות של המדינה שאותם טקסים אמורים לייצג.
קואליציה אוכלת יושביה
ניהול חשבונות והסקת מסקנות בימי מלחמה, ועוד בצמתים של ימי שואה, זיכרון ועצמאות, הם פגיעה בקודשי האומה. ובייחוד ב"יחד" המדומיין שניגף קשות מול המציאות. מדובר בקרע בלתי ניתן לאיחוי, כשהפתרון הוא משפט שלמה. או להם (המדינה) או לנו. שלא לדבר על כך שהתכנסות הביחד הלאומי כיום היא לא חזון אחרית הימים של הזאב והכבש, אלא חזון אחרית הימים של מדינה שנער קטון ופזיז נוהג בה.
זו קואליציה אוכלת יושביה, ומי שמנהלים את ההצגה הם בן גביר וסמוטריץ', שני נערי המזבח שאליו עקודים אזרחי ישראל. שני אלה דווקא כן מדברים. המון. תן להם מיקרופון והם יבלעו אותו, והגיהוק שלהם הוא מדיניותה של הממשלה. הציונות הלאומנית־משיחית מוכנה להקריב עם שלם למען הקמת ישראל הגדולה וההלכתית.
עמדת כוח חסרת תכלית
כיום, כסמל צבאי־מדיני במאבק על צביונה של המדינה הוא תותח ללא רתע. גם כאשר אותו יעלון שיבח את מכינת עלי, רבניה וחייליה, לא שיניתי את דעתי שמדובר באסון מתגלגל מאז הקמתה ועד היום. "המצב כיום קשור למכינת בני דוד, וקשור לאחרים שנמצאים לצערי בעמדות כוח בממשלה", ממשיך בוגי. "הם מדברים על מדינת הלכה, משיחית, גזענית, פשיסטית, הומופובית ומיזוגנית".
הביקורת על ההבדל בין יעלון, ששיבח כחייל את המכינה, לבין יעלון, שקורא כעת לסגור אותה - נובעת מחוסר הבנה של תפקוד המערכות האזרחיות והצבאיות. כשיעלון דיבר על המכינה בעלי כעניין חיובי, הוא דיבר מנקודת מבט של גנרל שרוצה את החיילים הטובים ביותר. חובשי הכיפות בוגרי המכינות הם אכן גדושי מוטיבציה ויכולות. כשיעלון מדבר כיום על המשנה הרעילה של רבני המכינה, הוא פועל כאזרח מודאג, שמבין את הנזק שתורתם של רבני המכינות גורמת לניהול מדיניות ועיוות מטרות המלחמה.
צה"ל זקוק לטובים ביותר, כי הוא נלחם כדי להעניק לממשלה עמדת כוח במו"מ על הסדר שימנע כיבוש ואינתיפאדה נצחיים. הממשלה מעולם לא ניצלה את העמדות הללו, וניהלה מדיניות אחזקת השטחים בכל מחיר - כולל מלחמות ומבצעים. רובם של המוצרים שיוצאים מפס הייצור של מכינות הימין הדתי הם אנשים ראויים שהוכוונו למטרות בלתי ראויות.
התרעות פיקוד העורף