עמדנו שם, בתוך מתחם תאי הגזים של מחנה ההשמדה מיידנק, ופצחנו בשירת "התקווה". אף עין לא נותרה יבשה. קבוצה אקלקטית של עיתונאים מכל גוני הקשת התקשורתית והפוליטית התקלפה בן רגע מהבלי החולין, שהתאדו במשב כנפי ההיסטוריה. וכך, בשבריר שנייה, הפכנו לדבוקה אנושית אחת.