כבר במקרא מתריעים בפנינו מפני נהנתנות וניתוק שמביאים לעיוורון וגוררים אסונות. כשמלך חדש עולה על כיסאו, עליו להכין לעצמו עותק של התורה, מפני שחשוב שיידע שהוא לא מעל החוק אלא כפוף לחוק כמו כל אחד ואחת. הסיבה היא "לבלתי רום לבבו מאחיו", אבל נראה לי שלשם המחשה אפשר להשתמש באיבר אחורי שימושי ובשורש תפ"ס.
זה הסידור: גם עריצים שמשוכנעים שאין בלתם, חותמים את ענייניהם בעולם הזה באותה דרך ומגיעים לאותו מקום. השאלה היא לא מה קורה בסופם, אלא כיצד הם פועלים עד אותו רגע בלתי נמנע ומה ישאירו אחריהם.
בחזרה למקרא: בפעם הראשונה, ב"חוק המלך" שמופיע בספר דברים, פרק י"ז כתוב: “לֹא־יַרְבֶּה־לּוֹ סוּסִים וְלֹא־יָשִׁיב אֶת־הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַיהֹוָה אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד... וְלֹא יַרְבֶּה־לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה־לּוֹ מְאֹד". זה הטיפול המניעתי. לא תשעבד את עמך בעבור בצע כסף או בכלל. לא תהיה חמדן. לא תתעשר יתר על המידה על חשבון עמך ולא תחזור על טעויות העבר.
בספר שמואל א' מופיעה הנבואה “משפט המלך", שהיא כבר תיאור המחלה: המלך, הוא אומר, ייקח את הבנים של העם להיות פרשים שיעבדו את האדמה בשבילו ויכינו לו כלי מלחמה. הבנות יהיו רַקָחות, אופות ועובדות במטבחו. אצלנו הירושלמים אומרים: אם תיתקעו עם מנהיג טמאע וחמדן, תהפכו לסנג'רים שלו, ילדיכם לבשר תותחים ובנותיכם לשפחותיו הנרצעות. זה כמובן לפני עידן השוויון, כך שלא מן הנמנע שהיום שמואל היה מנבא שהילדות יהיו בשר תותחים והילדים עבדים נרצעים. מה שכן, חמדנות נותרה בעינה וכך גם שחיתות. בכל מקום שיש בני אדם, יש שחיתות. ובכל מקום שיש שחיתות, כדאי להעיר את הצניעות ולהפנות אליה זרקור.