מאז ומתמיד היה בנימין נתניהו מנוכר לשרי הביטחון שלו, לרמטכ"לים ולראשי הארגונים הביטחוניים. הוא פשוט לא אוהב אותם, לא אוהב את הסמכותיות שלהם, את מעמדם בציבור (לפחות עד 7 באוקטובר) ואת הצעות ההחלטה שהם מביאים לפתחו.
ראש ממשלת ישראל הוא אחד מהאישים המאובטחים ביותר בעולם, (בטח הרבה יותר ממה שהיה מאובטח הנשיא האמריקאי לשעבר דונלד טראמפ) ומאז רצח רבין ז"ל אין באבטחתו מרחב של שיקול דעת, אין "סיכון מחושב".
יש אבטחה הרמטית עם סביבה סטרילית ככל שרק ניתן. באופן תקדימי ובניגוד להמלצות השב"כ, גם רעייתו וגם ילדיו מאובטחים על ידי יחידת האבטחה הממלכתית של השב"כ.
הוא נמנה עם גדולי המסיתים נגד יצחק רבין ז"ל, שנרצח מול עיניי, ובהמשך נגד שמעון פרס ז"ל בתקופת הפיגועים הגדולים ב־1996 והלאה. בנו יאיר, ראש מערך ההסברה הגולה ואחד ממפעילי "מכונת הרעל", הוא דור שני ל"הסברה פלגנית ומסיתה".
בטקס הפרידה ממפכ"ל המשטרה רנ"צ קובי שבתאי שנערך השבוע בבית שמש, "הפיל״ לא היה פיזית באולם. הוא לא הוזמן ולא הגיע, אבל רוחו של השר איתמר בן גביר ריחפה מעל.