צה"ל לא הפנה מעולם כוחות מעזה ומיהודה ושומרון כדי למנוע מאזרחים לפרוץ לבסיסים צבאיים. הכוחות שהועברו למרכז הארץ אחראים על הגנת תושבי יהודה ושומרון. אם צפיתם ברמטכ"ל מגיע לבסיס המשטרה הצבאית בבית ליד במקום להשתתף בדיונים דחופים שנוגעים להתקפה בחזית, ואם קצינים בכירים נאלצים לעסוק במה שקורה בבית ליד ובשדה תימן במקום להקדיש את זמנם לפעילות מבצעית בלבנון, בעזה וביהודה ושומרון – סימן שהאנרכיה בעיצומה.
על המשטרה להשיב מדוע הגיעה באיחור לשני האירועים, והאם פעלה כך כדי לרצות את השר הממונה. מתברר שהמשטרה קיבלה מידע מדויק מהשב"כ ביום הפריצה למחנה בית ליד, שעתיים לפני האירוע – אבל עשתה מעט מאוד. במשטרה הסתפקו בתשובה לא עניינית, שלפיה המשטרה נערכה עוד לפני ההתרעה שקיבלה מהשב"כ, ומנעה ניסיונות פריצה לבסיס. מה שמעיד על כך שהשב"כ אכן התריע – וכוחות משטרה לא היו במקום.
קראתי את ההודעה שפרסמה המשטרה בעקבות האירועים, ויש לי מסקנה אחת: אסור להאמין להודעות שמפרסמת חטיבת הדוברות של משטרת ישראל. אם את מה שהתרחש בבית ליד רואים במטה הארצי כ"אכיפת החוק והסדר במקצועיות, לצד מתן אפשרות לחופש ההפגנה והמחאה", הרי שהתבלבלו היוצרות.
למשטרה דרוש בדחיפות דובר עם עמוד שדרה ואשכים, שיבהיר לממונה עליו שהוא לא בובה על חוט ושיש לו שמץ של כבוד מקצועי. בניסיון לגמד את האירוע, פרסמה המשטרה הודעה בשעה 1:10 בלילה, ולפיה "כלל האירועים הסתיימו והמוחים עזבו". משל מדובר בטיול שנתי או במחאה שקטה שבה הדברים התנהלו על מי מנוחות.
איתמר בן גביר לא יכול להמשיך לכהן כשר הממונה על משטרת ישראל. האיש הפך את המשטרה למיליציה פרטית, כאשר קציני המשטרה שהוא אחראי על קידומם וחותם על כתבי המינוי שלהם חוששים מתגובתו ופועלים על פי רוח המפקד. הם למדו מה מצפה מהם השר הממונה, כך שבמקום מאות עצורים שנכון היה שייתנו את הדין על מעשיהם, לא עצרה המשטרה איש. נראה שהמשטרה חוששת לעצור עבריינים, דבר שלא היה מעולם.
קולו של בן גביר לא נשמע בכל מהלך האירועים החמורים, אבל כנראה שאין צורך בכך. "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו". איש לא יכול להצביע על בן גביר כמחולל האירועים, אבל אפשר לראות את חברי מפלגתו ותומכיו במרבית האירועים מגלים הזדהות.
המידע שנחשף לציבור בדבר מעצרם של אנשי מילואים בשדה תימן בחשד להתעללות מינית במחבל נוח'בה - משקף מעשה חמור שמסכן את שלומם של החטופים והחטופות. המקרה ידוע כבר מספר שבועות, אבל נשמר בסוד, והוטל איפול על פרסומו כדי להגן על שלומם של החטופים שבשבי חמאס.
פרסום המקרה מעניק לשובים לגיטימציה לנהוג כלפי השבויים בדרך דומה. המידע שדלף הגיע למשטרה ולמשרד לביטחון הפנים, ולא לחינם ראש הממשלה ושר הביטחון ממדרים את חברי הקבינט המדיני־ביטחוני, שכמו כל תושבי ישראל שמעו השבוע על התקיפה בביירות באמצעי התקשורת.
ראש הממשלה יודע היטב מי מדליף מהדיונים ועושה שימוש במידע שנמסר לחברי הקבינט לצרכיו הפוליטיים. אלא שלנוכח המבנה הנוכחי של הממשלה אין לו דרך להילחם בהדלפות, והוא נוהג נכון בהחלטתו שלא להביא לידיעת חברי הקבינט מידע ביטחוני רגיש.
התרעות פיקוד העורף