במרבית המקרים הם חוסלו על ידי כוחות הביטחון משטרה ומג"ב, אבל את המסר שלהם הם העבירו וגם את המתח שרצו להשרות במדינה.
עם או בלי קשר בשתי התקופות המשטרה ולוחמי מג"ב נאלצו להתמודד עם כניסת פלסטינים בניגוד לחוק וחרף סיכולים לא מעטים, ואיתור שב"חים כמעט מידי יום, עדיין היו כאלה שהצליחו לחמוק מתחת לרדאר ולבצע את מזימתם, לפצוע או לרצוח אזרחים וחיילים.
כנגד 1,900 מהם הוגשו כתבי אישום ויש עוד מעצרים של מעסיקים, מלינים ומסיעים מדובר במספר מטורף לכל הדעות. אלא, שעם כל זאת ומבלי לפגוע בכמות העצומה של הסיכולים והמעצרים, עדיין, העובדה שנחשפנו לפיגועי דקירה, לא אחת שחלקן הסתיימו ברצח של קורבנות ובמרביתם המחבלים חוסלו.
האובדן והטרור שלא מרפה מטלטלים את רחשי הציבור, יוצרים את אווירת המתח הבלתי נסבלת וסודקים ומבקעים את תחושת הבטיחות בקרב הציבור.
די אם נציין את שני ניסיונות הדקירה בפברואר השנה בעיר העתיקה ובבית"ר עילית בהפרש של שעות. את פיגוע הדקירה בגן יבנה מה-31 במרץ השנה, עוד קודם לכן את פיגוע הדקירה בצומת בית קמא מה-14 במרץ, את הרצח של לוחם השב"ס בהתפרצות לביתו מה-8 ביולי, וכאמור את הרצח הכפול בחולון לפני מספר ימים, וכמובן את פיגוע הדקירה כנגד לוחמת מג"ב במחסום המנהרות בשלישי האחרון, כדי להבין שאנחנו בתקופה בעייתית ביותר מבחינת ביטחון הפנים שלנו, ומישהו חייב לעשות מעשה ולקבל החלטות משמעותיות.
נזכיר רק כי בשתי התקופות הרשת החברתית היתה סוערת וגל ההסתה הלך והתעצם, כך שצעירים ואפילו נשים מהשטחים, ניסו פעם אחר פעם לחדור לישראל כשהם חמושים בכלי תקיפה במטרה לבצע פיגוע טרור.
היום אנחנו נמצאים בתוך תקופה הרבה יותר מתוחה, הרבה יותר בעייתית, בחודשים של מלחמה שנכפתה עלינו מחד ובמפגעים שיוצאים למשימות נקודתיות ונדמה שהמשטרה מתוחה מבחינת מצבת כח האדם שלה עד המקסימום ומעבר, בצפון, בדרום, בירושלים, בתל אביב ובכל הגזרות ממש.
לכן, ערנות הציבור ועוד קודם לכן חסימת המעברים על ידי כוחות צה"ל, מחויבת פי כמה וכמה ויותר מתמיד. ברור לכולם, כי שוהה בלתי חוקי נכנס לישראל בדיוק כפי שזה נשמע בדרך לא חוקית, בן אם בפרצה דרך הגדר, בין אם בהסתרה על ידי מסיע או מעסיק, לבין אם בתחבולות שונות ובזהויות מזויפות.
התרעות פיקוד העורף