1. גרסאות במקום עובדות
האם הובסנו בקרב על האמת? האם האנושות נכנסת לעידן השקר? האם האמת איבדה את מעמדה האבסולוטי והמובן מאליו כעובדה שאין לחלוק עליה? האם כל אחד מאיתנו יוכל, מעתה והלאה, לקבוע לעצמו את "האמת שלו"? האם ניתן לקיים חברה מסודרת ולנהל מדינה מתוקנת ולשמור על אמות מידה מוסריות כלשהן כשכל אחד קובע לעצמו אמת אחרת? האם אפשר לעשות משפט, לחרוץ דין, לקבל החלטות, לגבש תפיסת עולם, לאמת עובדות ולנהל חיים מסודרים עם איזונים, בלמים, מנגנוני ביקורת והפקת לקחים, בלי אמת? בלי לדעת מה נכון ומה לא נכון?
אין לי תשובות. הנחמה היחידה נעוצה בעובדה שזו תופעה גלובלית, לא ישראלית. אם כי אצלנו היא קיצונית במיוחד ומסוכנת ביותר לאור העובדה שאנחנו נלחמים על קיומנו. התופעה עצמה מתפשטת בעולם כולו בקצב אקספוננציאלי. הדוגמה הקלאסית והמוקדמת ביותר היא אותה יועצת של דונלד טראמפ שהתראיינה ב־2017 בסי־אן־אן וטענה שלהשבעתו של טראמפ לנשיאות הגיעו יותר אנשים מלכל ההשבעות שקדמו לה. כשהציגו לה תמונות שמוכיחות, למעלה מכל צל של ספק, שבהשבעת הנשיא השחור הראשון ברק אובמה היה קהל רב פי כמה וכמה, היא לא התנצלה והודתה בטעות, אלא המשיכה לדבוק באמירתה תוך ציון ש"לנו יש עובדות אלטרנטיביות".
בזמנו, כולם צחקו. כשגמרנו לצחוק, התחלנו לבכות. גילינו שהיא צדקה. שהם, כלומר מחנה טראמפ, יכולים להמציא מציאות, לבדות בדיות, לעוות עובדות ולפרוח עם כל זה עד כדי ניצחון בבחירות לנשיאות. בשמונה השנים שחלפו מאז הפכה התופעה לכזו שמאיימת על שלום העולם. לא פחות. פורום מומחים של הפורום הכלכלי העולמי הגדיר לא מזמן את התפשטות הפייק ניוז ותיאוריות הקונספירציה כאיום מספר אחת על האנושות. אבל אני מתעניין פחות באנושות. היא תסתדר. אני מודאג יותר באשר למדינת ישראל. כפי שזה נראה עכשיו, היא לא תסתדר, היא תיגמר.
בהתחלה, חושבים שזה מגוחך. יש גבול לכל תעלול, לא? אז לא. הם יחזרו על זה מאה, מאתיים, אלפיים פעם, עד שאתה תשמע את זה ממישהו בתור בסופרמרקט. כעובדה מוגמרת. מסכן נתניהו, אולמרט לא הותיר לו ברירה.
אז למען הסר ספק, זו האמת (היחידה): הייתה כזו תקרית בין אולמרט לברק. אני זוכר אותה, כי אפילו דיווחתי עליה (וגם אני, כמי שהתנגד בחריפות לעסקת שליט, כעסתי אז על ברק). אבל התעוררה מהומה שנמשכה כמה שעות, וחלפה.
בסופו של יום, בשבוע האחרון לכהונתו של אולמרט, כשנתניהו מתארגן לקראת הצגת ממשלתו החדשה, נחה על שולחנו של אולמרט עסקה להחזרתו של גלעד שליט. הוא היה צריך רק לחתום. לחתום וללכת הביתה עטור תהילה, בעיקר מול הבייס שלו. מי יודע, יכול להיות שהחזרת שליט הייתה גם מסייעת לו במאבק המשפטי אחר כך, אבל זו ספקולציה. אולמרט התייסר. לא נרדם בלילות. יועציו אמרו לו שהעסקה תביא אסון על המדינה. אולמרט הוא עבריין מורשע. בפלילים. אבל מתברר שהוא אוהב את המדינה יותר מאשר את עצמו. הוא סירב לחתום על העסקה והלך הביתה בקלון.
אחריו הגיע "מר מלחמה בטרור". בשנתיים הראשונות הוא לא הסכים לדבר על עסקה. אבל אז פרצה מחאת הקיץ. מאות אלפים הפגינו ברחובות. הכיסא של ביבי התנדנד. הוא באמת פחד שההמונים יפילו אותו. הוא זיהה שהשלט הכי פופולרי בהפגנות היה להחזיר את גלעד הביתה. אז הוא שחרר 1,027 רוצחים מתועבים, שאולמרט סירב לשחרר. ביניהם יחיא סינוואר.
2. תרגיל באמנזיה
3. פצמ"רים על הפצ"רית
4. יצרן השנאה אמסלם
5. עבודה בעיניים
אני לא יכול לדלג על עוד אחד אחרון: לשכת נתניהו הטרילה השבוע את לשכת בני גנץ כשדרשה 70 אלף שקל, עלות נסיעתו של גנץ לוושינגטון, נסיעה שנתניהו לא אישר ולכן הוא דורש שגנץ ישלם עליה בדיעבד.
התרעות פיקוד העורף