ישראל שוב נגררת והזאבים ביציע מחכים להזדמנות לתקוף | אבי אשכנזי

צריך לומר את האמת, מדינת ישראל לא מנהלת כאן את המהלכים - היא נגררת, שוב. מלחמה מנהלים לא רק על ידי הפעלת לחץ צבאי, אלא על ידי הובלת כל היכולות הצבאיות והאזרחיות ותיעולן למוקד אחד

אבי אשכנזי צילום: אבשלום ששוני
קיבוץ בארי אחרי שבעה באוקטובר
קיבוץ בארי אחרי שבעה באוקטובר | צילום: אבשלום ששוני
4
גלריה

ישראל מגבירה בימים האחרונים את קצב הלחימה בעזה בשכונת חמד בחאן יונס, בפאתי דיר אל באלח ושכונת תל סולטן ברפיח. צה״ל ישלים את הפעילות בעזה. יחסל עוד כמה עשרות מחבלים, יביא עוד כמה שבויים שימסרו עצמם ללא קרב, יחשוף עוד כמה מנהרות ויפוצץ אותן. את כל זה צה״ל עושה ביעילות כבר כמעט שנה.

הרצי הלוי, בנימין נתניהו, יואב גלנט
הרצי הלוי, בנימין נתניהו, יואב גלנט | צילום: מעיין טואף, לע''מ
אנתוני בלינקן בקבינט המלחמה
אנתוני בלינקן בקבינט המלחמה | צילום: שגרירות ארה''ב
נשיא ארה''ב ג'ו ביידן ואמיר קטאר
נשיא ארה''ב ג'ו ביידן ואמיר קטאר | צילום: רויטרס

מצרים וקטאר מנסות  לג׳נגל כל פעם מחדש את הדרישות-ספינים של הדרג המדיני הישראלי. כל פעם עולה משהו חדש. פעם בידוק במסדרון, אחרי זה רשימת וטו על שמות המחבלים המשוחררים, עכשיו חומת פילדלפי. ישראל צריכה להבין שכך אי אפשר להתנהל. שלמשא ומתן מגיעים חדים, ממוקדים. לא מדברים בלי סוף, אלא מניחים את הדרישות על השולחן. שלוש-ארבע דרישות עיקריות: שחרור החטופים, חופש פעולה בעזה, קווי פירוז וניתוק בגבול המצרי ובגבול מול ישראל. זהו, קצר וקולע.

תגיות:
חמאס
/
חיזבאללה
/
מדיניות ממשלתית
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף