גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת: האם משתלם לקנות דירה על הנייר? | שלמה מעוז

הריבית בשמיים, המלחמה לא עוצרת, אי־הוודאות חוגגת – אבל הישראלים קונים דירות ללא הפסקה, בעיקר על הנייר. נותרת שאלה ברורה אחת: מאיפה יבוא הכסף

שלמה מעוז צילום: ללא
אתר בנייה
אתר בנייה | צילום: יונתן זינדל
3
גלריה

הבנייה למגורים במשבר עמוק, ושום פתרון בזמן מלחמת חרבות ברזל הארורה לא נראה באופק - מה שאינו מפריע למרבה הפלא לישראלים לרכוש חלומות בדמות דירות “על הנייר”, שאי אפשר לגור בהן עד שהנייר יהפוך לבטון, לפלדה, לחרסינה ולמטבח. מהיכן הכסף והביטחון לרכישת דירות גם בימים קשים אלה? על כך נענה בהמשך.

בינתיים נספר שבחודש יוני השנה, 62% מרכישות הדירות היו על הנייר. במיוחד באזור תל אביב אוהבים דירות על הנייר ו־84% מהדירות שנרכשו ביוני היו כאלה. הבנקים שמחים להשתתף בחגיגה, ותאווי הרווח ממשיכים ביד רחבה להעמיד משכנתאות בשיעורי מינוף הולכים ועולים ככל שמחירי הדירות נוסקים.

הזוגות הצעירים ישלימו תשלום המשכנתה רק בעוד 25 שנה. עד אז בין 25%־30% מהם יספיקו להתגרש לפחות פעם אחת. וככל שהבנייה למגורים נסוגה, תמוה, שיעורי המימון מערך הדירה (Loan to Value – LTV) עולים. ברבע השני של השנה הייתה עלייה בשיעור שנתי של 23.5% בבנייה למגורים, כך על פי נתוני הלמ”ס, אבל עדיין הבנייה למגורים הייתה נמוכה ב־32% מאשר ברבע השלישי של 2023, ערב 7 באוקטובר.

החזר המשכנתה החודשי למי שנטל הלוואה בשיעור ממוצע באפריל למשך 25 שנה הוא כ־6,000 שקל לחודש. מי שקונה היום דירה בשווי 2.5 מיליון שקל, במימון של 75% מערך הדירה, צריך להחזיר מדי חודש כ־12 אלף שקל. כמובן שמעטים יכולים להתחייב להחזר כה גבוה מדי חודש לאורך 25 שנה.

דירה למכירה
דירה למכירה | צילום: אלוני מור

בונים על העתיד

העלייה בצורכי המימון לרכישת דירה נובעת מחידוש העלייה במחירי הדירות, ישנות כחדשות, בשיעור 5.3% בחצי השנה לחודשים מאי־יוני לאחר ירידה של 0.6% במשך חצי שנה קודם לכן.

במחירי הדירות החדשות הייתה עלייה של 0.9% במחיר לאחר ירידה של 3.1% בחצי השנה שקדמה. עלינו לזכור כי במחירי הדירות החדשות נכללים דירות בסבסוד ממשלתי המהוות כ־20% מכלל הדירות החדשות. כך בעוד שמחירי כלל הדירות החדשות ירדו בשיעור של 0.6% בחודשים מאי־יוני, מחירי הדירות החדשות למעט דירות בסבסוד ממשלתי עלו ב־0.3%. בשנה האחרונה למאי־יוני עלו כלל מחירי הדירות כולל חדשות וכולל בסבסוד ממשלתי ב־4.7%, מדד המחירים לצרכן עלה בשנה הזאת ב־2.9%, כך שהעלייה הריאלית במחירי כלל הדירות הייתה כ־1.7% בלבד.

קבוצות אלה בסיכון רב אם ייקחו עליהן עול משכנתה עם מינוף גבוה לאורך שנים, שכן משברים כלכליים יאיימו על כוח ההשתכרות שלהם. לא זו בלבד, עד אשר יקבלו הדירה הנכספת בעוד מספר שנים, רק להוזים פתרונות מי יבנה את הדירות באין פועלים, מי יישלם על העלייה בעלות חומרי הגלם לקבלני הביצוע בעוד שהתשלומים לקבלנים אינם צמודים למדדים בד”כ. הממתינים לדירות ייאלצו בינתיים גם לשכור דירה, שעלות השכרתה נמצאת בעלייה בשל התרכזות הישראלים במרכז הארץ עקב המלחמה.

נכון, ישנן שכבות שיכולות ליטול סיכון עם משכנתאות בשיעורי מימון גבוהים, כגון בהייטק, שם השכר הממוצע הוא 28,822 שקלים לחודש, או אצל הבנקים ועובדי הביטוח עם שכר של 23,613 לחודש ועד לעובדים בשירותי החשמל והמים (23,610). מי שנמצא במצב המיטבי הם עובדי מנהל מקומי, ציבורי, ביטחון וביטוח לאומי, גם שכר גבוה של 18,013 שקלים לחודש, ובעיקר משרה בטוחה לאורך שנים. ביטחון תעסוקתי שווה כסף, בייחוד אם שני בני הזוג עובדים במנהל הציבורי המתגמל.

חוסר של 140 אלף עובדים

עוד נדבך בביטחון של הישראלים שיאפשר להם לעמוד בתשלומי המשכנתה לאחר המתנה של מספר שנים לדירה הוא תיק הנכסים של הציבור, וצבר ההון האדיר של הישראלים לאורך שנים לא ייאמן. רק השנה גדל צבר ההון של הציבור הישראלי ב־6% ל־5.738 טריליון שקל. מאז תחילת שנת 2020 ועד מאי השנה עלה ערך תיק הנכסים של הציבור, בתוך 41 חודשים, ב־27.6% - תוספת של 1.24 טריליון שקל.

הקורונה בתחילה ואחר כך המלחמה הביאו בעקיפין לעלייה בשיעור החיסכון של הציבור, שאינו יכול להוציא עוד ועוד כסף אפילו אם ירצה. ההון הממוצע של כל ישראלי מתינוק ועד זקן מגיע ל־585 אלף שקל. חלקו הרב של ההון אצל האוכלוסייה המבוגרת והזקנה המאריכה חיים, שיש לה מקורות לעזור לאלה מהצאצאים שייקלעו למצוקה, לבטח לחלק מנוטלי המשכנתאות. גם לנוטלי המשכנתה עצמם ישנם נכסים כספיים סמויים ליום סגריר בדמות קרנות השתלמות, חסכונות סגורים, אפשרות ליטול הלוואות מקרנות גמל ופנסיה וכן ירושות.

נדבך נוסף בביטחון הישראלים רוכשי הדירות הוא התעסוקה. למרות המלחמה, המשק בתעסוקה מלאה, הביקוש לידיים עובדות גבוה ונמשך לאורך חודשים. שיעור האבטלה בפועל מזערי ביותר - ביולי רק 2.8% - מהנמוכים בעולם. מכונת המלחמה של ישראל זקוקה לידיים עובדות בכל התחומים, גם היום וגם בשנים הקרובות עד להשבת המשק לעוצמתו טרם המלחמה ואף מעבר לכך. הישראלים טסים הרבה פחות, הפעילות המשקית הפנימית העכשווית, למרבה הצער לא השקעות חדשות, במלוא עוצמתה. בחודשים האחרונים היצע מקומות העבודה עומד על בין 140־145 אלף, וכרגע חסרים 141,700 עובדים.

פועלים באתר בנייה
פועלים באתר בנייה | צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90

מנגד, שיעור התעסוקה בקרב נשים היה ביולי 57.7%, ונמצא בעלייה של ממש בשנים האחרונות. שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה - 59.5%. הכוח הנשי כרגע נתקע מעט בשל הצורך לטפל ולתפעל את משקי הבית כאשר מאות אלפי בני זוג במילואים. ברגע שהמלחמה תסתיים, אזי נצפה לחידוש העלייה בשיעור התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה של הנשים, מה שייתן ביטחון גבוה יותר לכושר ההחזר של התא המשפחתי של נטל המשכנתאות.

הנדבך הסוגר ברכישת דירה נמצא אצל קבלנים, שם יש יתרון נוסף לעומת רכישת דירה מיד שנייה: התשלום המיידי, שלעתים יכול לעמוד על עשירית ממחיר הדירה, והשאר סמוך לכניסה לדירה המיוחלת ולרוב כמעט ללא הצמדות של התשלומים. אפשר לחסוך עד ליום קבלת הדירה ונטילת המשכנתה, מה שיקל על תשלומי המשכנתה לאורך שנים ארוכות. ביד שנייה אין מסלול עוקף תשלום מיידי - רוכשים דירה ומשלמים מיד, כולל תשלום למדינה של מס רכישה.

הקבלנים זקוקים לכסף הישראלי כמו אוויר לנשימה. בעבר היו להם לקוחות אחרים שהתחרו על לבו של הישראלי המקומי, כמו יהודים מהעולם שרכשו דירות בישראל ליום סגריר. לאחר מכן התברר כי היום הסגריר הוא דווקא בישראל, ורכישת הדירות על ידי זרים בשפל: ביוני רכשו תושבי חוץ, נטו (רכישה פחות מימוש) רק 116 דירות, בעיקר בירושלים עם מחצית מהרכישות וקריית אונו עם רכישה של 20 דירות.

הנה כי כן, נדבך על גבי נדבך, קומה ועוד קומה, קורות בטון, חלונות זכוכית, גרם מדרגות, בלוק ועוד בלוק, טיח ועד לדלתות חדשות לדירה המיוחלת של הציבור, שסומך על עצמו שיוכל להסתדר גם בשנים הקרובות. שיהיה בהצלחה.

תגיות:
נדל"ן
/
דירות
/
משכנתא
/
בנייה
/
מעריב סופהשבוע
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף