התבוננות מקרוב אף מראה כי שילוב בין דשדוש כוחן של מפלגות הקואליציה בהנהגת הקנצלר שולץ, מאבקי כוח בצמרת הממשלה המכהנת, תסכול ואכזבה מתפקודה בסוגיות המהגרים, התמיכה באוקראינה והיחלשות הכלכלה הגרמנית, תורם לזעם הציבורי כלפיה. בנוסף, התעצמות תהליכים ומגמות פוליטיות וסוציו־אקונומיות שונות יצרו לחצים כבדים על ממשלת ברלין. מדובר בשנאת זרים, אסלאמופוביה ואנטישמיות (חל זינוק של כ־400% במספר התקריות האנטישמיות ופשעי השנאה נגד יהודים במדינה מאז מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר), בהתחזקות מפלגות הימין הקיצוני במדינות אירופה ובהן צרפת, איטליה, אוסטריה, הולנד, פולין והונגריה וכן, בהחרפת האקלים הביטחוני ברחבי העולם. זאת, בין היתר, נוכח הסלמת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, המלחמה בעזה והעימות של ישראל נגד איראן.
מדובר בלחצים מבית ומחוץ שמשקפים מחלוקות ופערים אידיאולוגיים בין מפלגות מכל גוני הקשת הפוליטית, שמקדמות תפיסות לאומניות קיצונית ולעתים אף משלבות כוחות ביניהן. אלה תפיסות שמחלחלות לזרם המרכזי בפוליטיקה ועשויות לזרז את קריסתה של הממשלה הפדרלית הנוכחית. על רקע זה ולצד אימוץ מדיניות חוץ אסרטיבית בענייני המזרח התיכון, בעיקר מאז פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר, תמיכתה הצבאית והמדינית המלאה והבלתי מסויגת של גרמניה בישראל ומאבקה בחמאס ברצועת עזה יוצרים גלי הדף רבים.
בתוך כך, התפשטות הסנטימנט הפרו־פלסטיני ברשתות החברתיות, כמו גם ברחבי אירופה והעולם, משפיעה על עמדות גורמי האופוזיציה ומעוררת ביקורת ציבורית ופוליטית רחבה כלפי מדיניות הממשל, שהולכת וצוברת תאוצה. ארגונים מוסלמיים ואסלאמיסטיים שונים, לצד מפלגות פופוליסטיות ולאומניות שונות ובהן ה־AfD – מפלגת הימין הקיצוני הגדולה במדינה – מנצלים את הסלמת משבר המזרח התיכון בדגש על הסכסוך הישראלי־פלסטיני, לקידום אינטרסים ואג'נדות משלהם, כגון שנאת זרים ואנטישמיות והרחבת מעגלי התמיכה הציבורית בהם.
סוגיות טעונות אלה אף משמשות אותם לניגוח הממשלה המכהנת וקווי המדיניות שאותם נוקטות מפלגות הקואליציה תוך החרפת הקיטוב הפוליטי־חברתי במדינה. לדוגמה, דמוניזציה של מהגרים מוסלמים, הבעת התנגדות או סולידריות כלפי ישראל והאשמת הממשלה המכהנת בפגיעה מכוונת בזכויות הפרט והאזרח. לדוגמה, מעקב מודיעיני אחרי תנועת ה־BDS בגרמניה.
בראייה כוללת, אין ספק כי גרמניה – ידידתה הוותיקה של ישראל, בעלת בריתה החזקה וספקית הנשק השנייה בגודלה (אחרי ארה"ב), שסיפקה לה מערכות נשק, אמל"ח וטכנולוגיות מתקדמות בשווי של 3.6 מיליארד דולר בשנים 2003־2023 – נמצאת כעת, במיוחד לאחר הבחירות, "בין הפטיש לסדן". התבטאויותיהם של ראשי הממשל הפדרלי, המדגישות את זכותה של ישראל להגן על עצמה, עולות בקנה אחד עם האחריות ההיסטורית והמחויבות המוסרית (ה־raison d’etre) של גרמניה, שלפיה קיומה וביטחונה של ישראל הם חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי שלה.
בראייתם, מהלכיה של גרמניה, לרבות חימושה המסיבי של ישראל (סיוע בשווי של 353.7 מיליון דולר בשנת 2023, שהינו פי עשרה לעומת 2022), התערבותם בתביעה המתנהלת נגדה בבית הדין בהאג והימנעותם מהצבעות בעצרת הכללית של האו"ם על הפסקת אש ברצועת עזה – הם קריטיים. הם מספקים מענה לאיום ביטחוני קיומי ממשי עליה ומהווים אינדיקציה לעמדתם הנחרצת.
עם זאת, הפער הקיים בין תמיכה אקטיבית ובלתי מתפשרת בישראל לבין הגבלת/מניעת גילויי ההזדהות והסולידריות של הציבור הגרמני כלפי הסנטימנט והציבור הפלסטיני בעזה – מחזק את הדיסוננס הקיים בממשל הפדרלי לגבי המחויבות הכפולה שלו. זהו דיסוננס הפוגע באמינותו ובאמון הציבור בו, תוך האשמת גרמניה בצביעות ומוסר כפול נוכח אי־כיבוד זכויות הפרט והאזרח במסגרת מחויבותה לחוק הבינלאומי. זהו מצב טעון ומורכב ביותר, השוחק את תדמיתה העוצמתית בעיני רבות ממדינות ערב והעולם המוסלמי (לפי סקר דעת קהל שפרסם מכון דוחא בינואר 2024, 75% מהנשאלים בעלי עמדה שלילית כלפיה), מדינות אירופה והמערב לצד ארגוני זכויות אדם ומוסדות הומניטריים בינלאומיים.
בנוסף, דבקותה בעמדה פרו־ישראלית, במיוחד על רקע הסלמת המלחמה נגד חמאס ברצועה, עשויה להעצים את הלחצים כלפיה, שיובילו בהמשך לבידודה הדיפלומטי נוכח התרחקותן של מדינות אירופה ממנה. זהו מצב העלול להוביל להעמקת המחלוקות בקרב חברות ה־EU ונאט"ו, לפגיעה בלכידות הארגונים ובמדיניות שאותה הם נוקטים כלפי מדינות המזרח התיכון.
בתוך כך, קולות שונים במערב טוענים כי התעלמות או חוסר מעש של ממשלת ברלין כלפי פשעי המלחמה שמתחוללים בעזה, הם חטא מוסרי. נוסף להאשמת ישראל בצורה מפורשת ושל גרמניה, בצורה עקיפה. מדובר בסיטואציה מורכבת ונפיצה, העלולה לדרבן משטרים נוספים ברחבי העולם (דוגמת רוסיה, סין או קוריאה הצפונית) להפר זכויות אדם ולהתחמק מנטילת אחריות. ובנוסף, ולהבדיל, להעצים את גלי השנאה, הלאומנות והאנטישמיות הגואים באירופה ובכלל.
אם לא די בכך, השפעתם המצרפית של כל אלה מנקודת מבט גיאופוליטית ואסטרטגית רחבה מראה כי המשך תמיכתה החד־צדדית בישראל עלול להחמיר אף יותר את מצבה של גרמניה. זאת פרט לשינויים שיחולו בפוליטיקה ובמערכת הפוליטית נוכח קריסת הקואליציה המוחלשת בהובלת הקנצלר שולץ. היחלשות הדמוקרטיה החזקה והיציבה באירופה, הכלכלה השנייה בגודלה ביבשת (תמ"ג של 4.59 טריליון דולר ב־2024) והשלישית בחוזקה בעולם (אחרי ארה"ב וסין) – עלולה להקרין על הכלכלה והפוליטיקה העולמיות.
התרעות פיקוד העורף