בלחיצת כפתור (אשר הפעיל את המערכת שפוצצה את הביפרים) ובהינף יד (אשר שיגרה את המטוסים ללבנון) חזרנו להיות ישראל של פעם. מדינה יהודית צעירה, אמיצה, יצירתית ויודעת להפתיע. מדינה שהמעצמות אומנם נוהגות לבלום את דהירתה לניצחון ולהצר את צעדיה (ע״ע מלחמת סיני ב־1956), אך שכנותיה הערביות חוששות ממנה והעולם מתפעל מיכולות־העל של סוכני מוסד. ישראל מהאגדות.
אל תתפלאו אם בסקרי דעת הקהל בסוף השבוע מפלגת השלטון תעלה ב־2־3 מנדטים. אם כבר חוזרים אחורה במכונת הזמן, אז בל נשכח - המדינה שקמה במאי 1948 התנהלה במשך 29 שנה ללא חילופי שלטון. וכשהשלטון לא מתחלף במשך שנות דור, האזרח מהשורה מתרגל שלא להבחין בין מדינה לממשלה.
בין מפא"י לליכוד
מדובר בתחושה ברורה שהשתרשה בקרב רבים במדינה כי על כל מגרעותיה וחסרונותיה של מפלגת השלטון אין לה חלופה כי טרם נולד מי שיכול להנהיג את המדינה במקום העומד בראשה. באופוזיציה יודעים רק לפטפט ולצעוק, כולם שם חסרי ניסיון.
בדומה לבן־גוריון, נתניהו משדר בהצלחה לא מבוטלת את המסר ״המדינה זה אני״. ואל תגידו שעידן מפא״י היה כל כולו גרוע. עובדה שהעבר מעורר אצלנו געגועים. ומהאפקט של הנוסטלגיה שעתיד להשתקף בסקרים ולהיטיב עם מפלגת השלטון, נתניהו עשוי להסיק מסקנות מפתיעות.
ועם זאת, רב המפריד על המחבר. לא רק משום ששנות ה־20 של המאה הנוכחית רחוקות מרחק שנות אור משנות ה־50 וה־60 של המאה הקודמת. העולם השתנה ומדינת ישראל השתנתה אף יותר. ישראל של שנות ה־20 של המאה ה־21 כבר אינה מדינה ענייה וריכוזית.
ישראלי של היום מסוגל להתפרנס ולבנות בהצלחה רבה את ביתו, גם אם נשללה ממנו ומבני משפחתו גישה לעטיני השלטון. בדומה למפא״י, הליכוד מאיישת את עמדות הכוח אך בשונה ממפא״י, אין לליכוד היכולת לשלוט בשוק העבודה ולקבוע את התנהלותם הכלכלית של מרבית האזרחים באמצעות פנקס אדום.
זאת ועוד, תחום התקשורת נפרץ - ולא שבעידן בן־גוריון כל העיתונות הכתובה סרה למרותה של מפלגת השלטון. בשנים ההן פרחו עיתונים מפלגתיים. ״על המשמר״ של מפ״ם, ״הצופה״ של תנועת המזרחי, ״המודיע״ של אגודת ישראל, ״קול העם״ של המפלגה הקומוניסטית וכמובן העיתונים של חרות והציונים הכלליים, שלא לדבר על מפא״י בכבודה ובעצמה.
לא כן ברדיו ובטלוויזיה. השידור הציבורי לא התאפיין בריבוי קולות. קול ישראל וגל״צ, שנוסדו בתחילת שנות ה־50, כמו גם הערוץ הראשון והיחיד של הטלוויזיה שפעל מהמחצית השנייה של שנות ה־60, גם אם לא הקפידו ליישר קו עם השלטון בכל פרט ופרט, הם התייחסו לשרי הממשלה ולעומד בראשה ביראת כבוד.
מטוסינו שבו בשלום
אבל ישנם הבדלים שלאו דווקא קשורים לתמורות שחלו בעולם הגדול. והם מהותיים בהרבה. ביולי 2023 שרי הממשלה הפיצו תשדיר שבו נראו לוחמים לכאורה על אדמת לבנון מבקשים סיוע מחיל האוויר. הטייס שואל את החייל אם הוא תומך ברפורמה המשפטית, לא מקבל תשובה ומפקיר את החייל למותו.
מפא״י ההיסטורית הייתה ממלכתית. ואתם תגידו - מה כבר הקושי בלהיות ממלכתי כשהמוסדות החדשים של המדינה החדשה תפורים למידותיך כי ממשלתך היא שהקימה אותם, וכשמפקדי הצבא צמחו רובם ככולם בסביבתך הפוליטית והחברתית. בן־גוריון לא נתקל בפקידות בכירה לעומתית ולא בפיקוד צבאי שאינו בשר מבשרו.
נתניהו פועל במציאות שונה לחלוטין. כן ולא. נתניהו הרכיב את ממשלותיו במציאות שבה חילופי שלטון במדינה הם שגרה, אז אין צפי לזיהוי מוחלט של מוסדות המדינה, הפיקוד הצבאי וצמרת שירותי הביטחון עם השלטון. עם זאת, הוא זה ששלט משנת 2009 עם הפסקה קטנה ולא נחשבת ב־2021, הוא זה שמינה את הרמטכ״לים, את ראשי המוסד והשב״כ, את מבקר המדינה, את היועמ״ש הקודם ואת מי לא.
עוד לפני ה־7 באוקטובר החלה לשכת נתניהו להפיץ את הנרטיב על חיילים טובים וגנרלים בוגדים ותבוסתנים, בוגרי קרן וקסנר. כבר אמרנו, עוד לפני הפלישה והטבח הקפידו בכירי הקואליציה להשתלח בטייסים. קואליציה שמתנכרת לפיקוד צה״ל ולחיל האוויר, מבקשת זה עתה להתהדר באמירה ההיסטורית הנוסטלגית ״מטוסינו שבו בשלום לבסיסם״.
כשכל בן גביר מלך
אל תשאלו איך נתניהו יכול להפיק רווח אלקטורלי מהמתקפה בלבנון באיחור של קרוב לשנה, לאחר שהצפון הופצץ וננטש בקדנציה שלו. פוליטיקה היא לא מדע מדויק. לא מן הנמנע שהוא ישקול לנצל את המומנטום. לא מן הנמנע שיגיע למסקנה שזה השלב שלו פילל.
מאז הטבח המתין נתניהו בכליון עיניים לנקודת המפנה, לשינוי הדינמיקה, לרגע החסד שבו מצביעי הליכוד שנטשו אותו בשנה וחצי האחרונות, ישכחו את ה־7 באוקטובר ויחזירו לו את התואר ״מר ביטחון״. הוא יצא מנקודת הנחה שאם יצליח למשוך זמן ולהחזיק בשלטון, הרגע המיוחל בוא יבוא.
ליברמן ולפיד הבהירו לנתניהו שביכולתם להקים ממשלה גם ללא סיעת הליכוד אם הוא לא ישתף פעולה - ונתניהו העדיף ללכת לבחירות. לאחר מכן הוא פיזר את הכנסת בדצמבר 2018, כי לא רצה להישען על קואליציה קטנה מדי.
עם תחילת מושב החורף נתניהו עשוי להגיע למסקנה דומה. להחליט שזהו, כי השותפות הקואליציוניות הגדישו את הסאה ושקצה נפשו בהתעסקות עם חוק הגיוס והתקציב הלא פופולרי. בדצמבר 2014 פיזר את הכנסת, וההימור הצדיק את עצמו. ההימור שלקח נתניהו בדצמבר 2018 התגלה כשגוי. ייתכן שייקח הימור נוסף בדצמבר 2024.
התרעות פיקוד העורף