הוא בן 61, אב לשבעה ילדים, ומבחינתו הדבר החשוב ביותר הוא עתיד המדינה למען ילדיו ונכדיו. הדבר הזכור ביותר מבחינתו הוא חקירות נתניהו, שהביאו לתיקי האלפים ולהגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה. המפכ"ל, שמונה על ידי נתניהו עצמו, זכה לצונאמי של השמצות ממכונת הרעל. הוא לא סיפק את הסחורה כאשר מילא את תפקידו בתום לב.
אלשיך שרד את אותם ימים, והיה מוכן לשתף איתי פעולה כדי לפרוק ערב ראש השנה את הבטן המלאה מחוויותיו ותובנותיו מהמתרחש במדינה בימים אלה. בריאיון לכאן רשת ב' מלפני כשבועיים הוא סיכם את המצב במילים הנוקבות הבאות: "אני לא ישן בלילה מהמצב הביטחוני־אסטרטגי שלנו החל מ־8 באוקטובר. אבוי לנו אם נאבד את הממלכתיות של מערכת הביטחון. אני מוטרד מהמצב של המשטרה, אבל אינני מופתע. כששמו של בן גביר עלה - התחלחלתי. ליבי על השוטרים".
"העולם השטוח מייצר מצב שבו כל האויבים הפכו למשותפים. איראן וקוריאה הצפונית הן האויב של כולם. חייב להיות רעיון מסדר למערכה, שהליבה שלה חייבת להיות קואליציה משותפת מול האויבים, ושישראל לא תפעל לבד אלא תקבל גיבוי בינלאומי. אם יקום ציר סוני משותף נגד ציר הרשע, זה יהיה מצוין. זה הרעיון המסדר כדי להתמודד מול איראן. כל מנגנון המימון של ארגוני הפשע ידוע לארגוני הביטחון בעולם, וניתן לעשות סגירה של כל הפעילות הזאת. זה שווה יותר מ־200 מגה־טון פצצות, וזאת תהיה מכה אנושה. במקרה זה אתה מקבל גיבוי בינלאומי. תראה אילו מחיאות כפיים קיבלנו על נסראללה, אבל עדיין אנחנו מקבלים כתף קרה, כי אנחנו פועלים לבד".
"גם לי יש טענות לשופטים, ויש לי אינסוף ביקורת על מערכת המשפט, אבל אסור לשפוך את התינוק עם המים. אני מפחד לחיות במדינה כזאת. קציני משטרה מספרים לי דברים איומים, וזה מאוד מטריד אותי. כשרואים את החבטות בפרקליטות ובמשטרה, וכשאני רואה מה שמתרחש ברשתות החברתיות, אז אחריתה מי ישורנה. בסיטואציה הנוכחית היה צריך ללכת לבחירות, כי אף אחד לא חשב שלשם זה יגיע. בימים אלה, בחסות המלחמה, מחדשים את ההתקפה נגד המערכת, והמשטרה נפגעת".
"השוטרים עצמם עובדים סביב השעון, ואין לי טענות אליהם. אבל יש שר שדוחף מפקדים לעבור על החוק, ולכן השוטרים משלמים מחיר בלתי אפשרי. הם הופכים לשק חבטות שמגיע דווקא למפקדים או לשר. ברגע שמשטרה מאבדת את עצמאותה, נגמר האמון במשטרה. רואים שפתאום יש זירות שלא מגיעים בהן לפעילות. מרגישים שיש עבירות שלא מטפלים בהן, או אירועים שבהם דווקא שמים משקל יתר. המשטרה עלולה להפוך למשטרה פוליטית".
"הנושא השלישי הוא סופר־חשוב ונוגע לממשק שבין הדרג המודיעיני למדיני. היעד של הדרג המדיני היה שחמאס מוחלש ומורתע, ושיש עניין לסגור כל סבב לחימה כמה שיותר מהר - וזה סופר־מסוכן. אם, נגיד, הדרג האופרטיבי ממליץ לערוף את כל הנהגת חמאס, מבחינת הדרג המדיני זה סבב לחימה משמעותי נוסף, ולכן הדרג המדיני לא מאשר. לאחר מכן הדרג הביטחוני מציע שוב, ופעם נוספת - הדרג המדיני לא מאשר. בסוף יש דינמיקה של אי־נקיטת פעולה, ובהדרגה מתקבעת טעות מודיעינית, כי המודיעין כבר לא משמיע את דעתו".
"אחרי צוק איתן תרגלנו עם הצבא, כולל המשטרה, תרחישים דומים. בתחקירים של צוק איתן אמרתי שהפער הגדול ביותר בהיערכות הוא שהמשטרה אינה מוכנה מודיעינית, כי אף אחד לא סיפר לי מי יעצור את האופנועים של חמאס בבאר שבע או בפתח תקווה. הצעתי לאיזנקוט, שהיה רמטכ"ל בזמנו, לעשות תרגיל עם השב"כ והמשטרה, כדי לאתגר את היכולת לבלום את ההתקפה. התרגיל התפרס עד לאילת ולכיוון המרכז - והוא נכשל טוטלית. במשטרה עשינו תרגילים גדולים עם הצבא על התרחישים האלה, אבל זה נפסק".
"תהליך הבאת החטופים עלול להימשך שנים, וכדי להביא אותם צריך להוציא את קטאר מהתמונה. היא אויבת של המצרים, של האמירותים ושל הציר הסוני המתון. חייבים לייצר ציר סוני מתון שיפגע במשילות חמאס, אבל כל מה שעשינו עד היום היה הפוך ורק חיזק אותו. זאת פשוט שערורייה. מה זה מיטוט שלטון חמאס? זה לא המנהרות. עובדה שחמאס עדיין שולט היום בעזה. מה שבאמת ילחיץ את ארגון הטרור זה רק הפסקת המשילות שלו. ברגע שזה יקרה, ניתן להחזיר את החטופים, וזה לא ייקח הרבה. זה עניין של ימים. כרגע יש פספוס, וכל יום שעובר - הבעיה המוסרית הקשה רק מחריפה".
"מבחינתי, הדבר הכי חשוב היה לתת גיבוי לצוות החקירה, כולל תוך כדי החקירה והיציאה לתקשורת. עובי העור של החוקרים אינו כמו של המפכ"ל, והוא חייב להגן עליהם מפני גורמים שיילחמו במשטרה. מעולם לא צפיתי בשום חקירה פוליטית, אפילו לא לדקה, כי אם אתה רוצה לקבל החלטות רציונליות, אסור להיות מעורב אישית. כל השאר זה אגדות עם".
"כאזרח אני חושב שהסאגה עם ביבי לא טובה לישראל, ואני רואה את המחירים. ההחלטה ללכת לעסקת טיעון היא אפשרית, אך בתנאי שתהיה ראויה ולא מבזה את חקר האמת שתצא לאור אחרי כל החבטות במערכת אכיפת החוק. אני לא אפול מהכיסא אם תהיה עסקת טיעון. יש לי תחושה שהדמוקרטיה בישראל שברירית מדי ושיש אינטרס ציבורי בעסקה כזאת, אבל מי שצריך לקבוע זו היועצת המשפטית לממשלה. אסור שהעסקה תשמש קרדום לחפור בו לצורך השתלחות במערכת אכיפת החוק. אולי צריך לאחר מכן להקים ועדת שרים למלחמה בשחיתות".