למחרת, בתשאול טלפוני, כשדווח לנתניהו כי ההזדמנות עלולה לחלוף והוא נטה לאשר את החיסול - היחיד שהתמיד בהתנגדותו, על פי הדיווחים, היה שר האוצר.
אותו השר סמוטריץ' העביר כמה שעות קודם לכן לראש הממשלה מסר ברור שלפיו יצטרף לאיתמר בן גביר ויפרק את הממשלה אם נתניהו יסכים להפסקת אש בלבנון. מה בעצם היה לנו? האם סמוטריץ', שהתנגד בתוקף להפסקת אש כלשהי בלבנון, ובצלאל, שהתנגד לחיסולו של מזכ״ל חיזבאללה - הם שני אנשים שונים?
סמוטריץ' מעמיד בראש סדר העדיפויות את הישרדות הקואליציה. ואם דרעי שכנע אותו כי צעדים דרסטיים כדוגמת חיסול נסראללה עלולים להוביל לסחרור ולמערבולת שסופם אינו ידוע, לא מן הנמנע כי השר הצעיר הטה אוזן לפטריארך הפוליטיקה הישראלית. ייתכן גם כי כל שלוש התשובות נכונות. העיקר שבשונה מעסקת החטופים, הפעם סמוטריץ' ניסה לבלום את המהלך אבל לא הצליח.