עפה לה שנה מאז אסון 7 באוקטובר, וכלום לא השתנה. ראש הממשלה הוא עדיין בנימין נתניהו, שאפילו אינו מתקרב לבקשת סליחה. עד היום היו לנו מצידו חארטות ולא חרטות כנות. איך אפשר לבקש מחילה על מחדל שהוא אפילו אינו מוכן להודות באחריותו גם במלאת שנה ל־7 באוקטובר? כולם אחראים אבל הוא הקורבן.
נתניהו היה יכול לנצל את ישיבת הממשלה השבוע כדי להודות במשהו, אבל הוא בחר להפעיל ספין נוסף ולעסוק באיזה שם לתת למלחמה. ועדיין, ערב יום הכיפורים, לא מאוחר להביע צער כלשהו, גם אם יעשה את זה בשפת הסימנים. ראש הממשלה הצליח בחודשים האחרונים להסיט את תשומת הלב הציבורית ממחדל האימים באמצעות מופעי פירוטכניקה בקונגרס האמריקאי, בכנסת ובמסיבות העיתונאים שאותן קיים רק במקרים של הצלחה.
בנוגע למינויים ההזויים שביצע עם הקמת הממשלה, נטל האשם רובץ אך ורק עליו: מינוי בצלאל סמוטריץ' לשר האוצר הכושל בתולדות המדינה, מינוי איתמר בן גביר לשר לביזיון לאומי, ומינוי מירי רגב לשרת התחבורה לחרדים היוצאים לאומן אך לא לאנשי מילואים שקיבלו צו 8, המעוניינים בסך הכל להגיע לבסיס בשלום. הנזק ממינוי שלישיית "מה קשור" גרוע מנזקי טיל בליסטי.
הוא ניצל את תקציב 2024 בעיקר לצורך הישרדות קואליציונית. השיקולים הכלכליים הענייניים כמעט לא עמדו על הפרק. לכן, תקציב 2024 וגם 2025, שיחצו את ה־600 מיליארד שקל, הם תקציבי גזלה, ועל כך יש לבקש מחילה.
תקציב 2024 אינו שווה את הנייר שעליו נכתב. הוא כבר תוקן פעמיים בהצבעה בכנסת (בפעם השנייה שר האוצר כלל לא טרח להגיע להצבעה), והתיקון השלישי בדרך. יעד הגירעון נפרץ פעמיים, והוא עומד להיפרץ בפעם השלישית (ולחצות את ה־6.6% מהתוצר כפי שתוכנן תחילה).
גם בתקציב 2025 לא נחווה קיצוץ של כספים קואליציוניים אמיתיים, קיצוץ במספר משרדי ממשלה או צעדי התייעלות אחרים שעלולים לסכן את שלום הקואליציה. כדי שלא נדאג יותר מדי מיד לאחר המלחמה, הוא הרגיע כשאמר ש"יש מספיק כסף לכולם". גם לפוליטיקה, במיוחד בזמן מלחמה, יש גבול. אז גם אם נתניהו אינו מבקש סליחה ואינו שופך עפר ואפר על עצמו, לפחות שיוציא מפיו את צמד המילים "סליחה, גזלנו". אבל אל דאגה, זה לא יקרה. אצלו הגזל הוא אורח חיים.
מובן שאת הקשקוש הזה חברות הדירוג לא קנו, וכולנו שילמנו ביוקר על עזות המצח. בעקבות הורדת הדירוג יגדלו הוצאות הריבית ב־2025 ב־10 מיליארד שקל נוספים, שהם עוד 1,000 שקל בממוצע לאזרח. ובכלל, בכל התנהלותו מאז משונה לתפקיד לפני כשנתיים, הוא מחשיב עצמו כמי שמבין יותר מטובי אנשי המקצוע, עד כדי כך שלפני כחודשיים המליץ לממונה על התקציבים באוצר להניח את המפתחות אם אינו מסוגל להשלים עם מדיניותו.
שר האוצר מרבה לדבר על משילות וסמכות, אבל בפועל הוא עושה דברים והיפוכם. למשל, מצד אחד תוקף את ההסתדרות על שביתת ההזדהות עם החטופים - ושבוע לאחר מכן עולה לרגל למזכ"ל ההסתדרות כדי לבקש את הסכמתו לסדרת קיצוצים בשכר במגזר הציבורי. והוא עוד מבקש מאיתנו להגיד לו תודה על כך שאינו שולח את ידיו לתקציבי מוסדות התרבות. אז באמת תודה רבה.
רק חבל שאת הכסף הוא מפנה למפעלי ההתנחלויות, לישיבות, ללומדי התורה ולשאר סקטורים לא יצרניים, שלא רק שאינם עובדים אלא גם אינם מתגייסים לצה"ל. נזכיר שמדובר במנהיג תנועה ששמה "הציונות הדתית", שמיטב בניה משרתים ביחידות קרביות, ובעבר הלא רחוק התנגד לחוק ההשתמטות. לאן נעלמה גישתו הציונית־לוחמנית גם כשהתנגד לחיסול נסראללה? זה מחיר המשיחיות שבה לקה.
כבר היו לנו שרי אוצר טובים יותר וטובים פחות. משה כחלון היה אחד מהטובים בזכות עשרת המנדטים שהחזיק ושאילצו את נתניהו להתיישר לפי מדיניותו, והוא אף שמר על מערכת המשפט. יאיר לפיד היה לא רע עד שפוטר. ליכודניקים כמו יובל שטייניץ או ישראל כ"ץ נאלצו להתיישר עם הבוס. אבל משר אוצר העומד בראש מפלגה עצמאית היה מצופה להיות דעתני לא פחות מאיתמר בן גביר.
עם הצטרפותו לקואליציה סחט סמוטריץ' תפקיד שר במשרד הביטחון, אבל הוא ויתר על היכולת לקדם את כלכלת ישראל לטובת כלל אזרחיה ולא רק למען הסקטור הדתי־לאומי. אך למה אפשר בעצם לצפות מפוליטיקאי שמפלגתו מתנדנדת סביב אחוז החסימה, המתהפך בדעותיו בהתאם לאינטרסים הפוליטיים? הוא אמור לעזוב את האוצר במסגרת הסכמי הרוטציה בתחילת 2025. זאת תהיה המתנה הגדולה ביותר לקראת השנה האזרחית החדשה - ולא משנה אם לתפקיד ימונה שר האנרגיה אלי כהן, החושק בתפקיד, או השר בלי תיק החדש גדעון סער.
אם כן, צריך להגיד תודה לנגיד על שהותיר את הריבית ללא שינוי ולא העלה אותה. אבל זה גם בלתי אפשרי. בזמן שנשיא הפד האמריקאי הוריד לפני שבועיים את הריבית ב־0.5% ופערי הריבית בין שתי המדינות התרחבו, קשה לנגיד הישראלי להשתולל ולבצע מהלך מרחיק לכת המנוגד למגמה העולמית - ולהעלות ריבית. אבל במבט צופה פני עתיד, הנגיד כבר הודיע שהריבית הגבוהה נמצאת כאן כדי להישאר עד אמצע 2025 - אלא אם כן יפרוץ עד אז שלום עולמי.
ריבית גבוהה נועדה לצנן את המשק ולמנוע עלייה נוספת באינפלציה. לשרים בממשלה נוח לטעון כי מקור האינפלציה הוא בהיעדר היצע, וזה נכון חלקית בלבד. עיקר הבעיה הוא בצד הביקוש. עודפי הכסף שמקורם בעליית השכר מנותבים לביקוש בשוק המקומי וגורמים לעליית מחירים. זה נתון שאינו בר ויכוח. ברמה הלאומית ריבית גבוהה היא מתכון למניעת השקעות, להאטה נוספת בצמיחה ואולי לאורך זמן גם לגידול באבטלה. ברמה הפרטנית - וזה מה שמעניין את הקוראים - הריבית הגבוהה מכבידה את החזרי המשכנתה, מייקרת את האוברדרפט ומעלה את ההחזר החודשי בכרטיסי האשראי.
אז האם קיים תסריט כלשהו שבו הריבית תרד עוד השנה? הפעם האחרונה השנה שבה תתקבל החלטת ריבית תהיה ב־25 בנובמבר. קשה להניח שמשהו מקרו־כלכלי מהותי ברמת הגירעון או ברמת קבלת ההחלטות בנוגע לתקציב, ישתנה עד אז. אם בכלל - אולי שינוי לרעה. חברות דירוג האשראי עלולות להוריד את הדירוג פעם נוספת (כפי שהזהירו מראש) אם התקציב לא יעבור או אם לא תתקבלנה החלטות מהותיות בנוגע לתקציב.
כדי שתרד הריבית, חייבת להיות הפסקת אש בלבנון ולאחר מכן בעזה. אחרי הפסקת האש צריך להביט קדימה ולקבל החלטות כלכליות המנותקות משיקולים פוליטיים. עם ראש ממשלה כזה, העסוק אך ורק בהישרדותו הפוליטית, ובוודאי עם שר אוצר כזה - זה לא יקרה.
בשבוע שעבר דווח שחברת קרדן נדל"ן בראשות שרת הפנים והמשפטים לשעבר איילת שקד ובניהול עמוס דאבוש זכתה במכרז בקרקע בקרית אתא להקמת 183 דירות תמורת 62 מיליון שקל (מתוכם 30.2 מיליון שקל עבור הקרקע). קרדן מעורבת בקידום פרויקטים בערים ירושלים, תל אביב, חולון, אשדוד, גן יבנה, גבעת שמואל, נתניה, חדרה, רמת גן, קריית מוצקין, כפר יונה, חיפה, נהריה, עפולה וראשון לציון. הבעלים הם אבי שנור, רוני בירם וגיל דויטש, המעורבים במערכת העסקית. קרדן בונה כיום 600 דירות ומתכננת יותר מ־12 אלף דירות.
שקד: "דווקא בזמן שהצפון מתמודד עם מציאות ביטחונית מורכבת, יש לנו אחריות להמשיך ולחזק את האזור על ידי פיתוח ובנייה שיתרמו ליציבות הכלכלית והחברתית של תושביו. גם קריית אתא נפגעה ישירות מהטילים, ואנו רואים חשיבות עליונה בהקמת דירות מודרניות עם ממ"דים בעיר כדי להבטיח את ביטחונם האישי של התושבים".
"דווקא בפרויקטים בקריית מוצקין ובנהריה מכרנו בחודשים האחרונים בהיקף מדהים. בזכות הממ"דים הגיעו קונים גם מיישובי האזור. אנחנו מאמינים ב'לונג' על מדינת ישראל. אני מאמינה שהחזית הצפונית תיסגר בטווח של השנה, ואני מקווה שהרבה קודם".
"אחד ההסברים למחירים הגבוהים הוא הביקוש מצד יהדות התפוצות. אני מרצה בחו"ל ורואה שכולם רוצים דירות בישראל. יש קהילות שבונות פה דירות לעצמן. בשורה התחתונה, חייבים לקצר הליכים בתכנון ולהגדיל היצע. אני מאוד מאמינה בתוכניות פינוי דירות. אני הולכת בעצמי לאסיפות דיירים כדי לשמוע אותם ולהסביר. מדובר בתוכנית מדהימה המגדילה את ההיצע ומשפרת את מצב הדיירים מבחינת גודל הדירות ובניית ממ"דים. כשהייתי שרת פנים, האמנתי בזה והכנתי את 'חלופת שקד', כשביטול תמ"א 38 עמד על הפרק".
"בעקבות המצב הבלתי נתפס שבו האיראנים שולחים אלינו 200 טילים, חייבים לנצל את התקיפה לפגיעה במתקני הגרעין. ב־7 באוקטובר קיבלנו הצצה לשאלה מה היה קורה אילו התוכנית הזדונית לתקיפה משולבת של ישראל הייתה יוצאת אל הפועל. אסור לתת לתרחיש זה להתממש. אסור שאיראן תחזיק נשק גרעיני. נפגשתי עם בכירים אמריקאים ואמרתי שזאת חייבת להיות אחריות של המעצמה הגדולה בעולם, כי איראן היא סכנה לכל העולם. אבל חבל שהממשלה הנוכחית לא יודעת לשכנע את הממשל האמריקאי מה צריך לעשות".
התרעות פיקוד העורף