הדמוקרטיה הותיקה ורבת הנסיון בת ה-248 שנים ששמה אמריקה לא הצליחה בהתמודדות מול הגורם המרכזי המהותי שהדמוקרטיה מייצגת – עם בחירות לנשיאות.
משמעות נצחונו של דונלד טראמפ היא לא רק עלבון לדמוקרטיה. היא ערעור, פגיעה ולעג נגדה. לא משום שמשהו היה פגום ולקוי בבחירות כשלעצמן, הרי לא ידוע ולא דווח על תקרית או נסיון לפגוע בתקינות ובסדר הטוב של הבחירות. זו בדיוק עובדה שמעצימה את המשמעות העגומה של תוצאות הבחירות כעלבון לדמוקרטיה.
כמעט בכל נאום והופעה הוא דיבר על הערצתו את העבר, על שאיפתו להחזיר לאמריקה את הגדלות שהיתה לה בעבר. כמעט ולא שמעו ממנו על העתיד. לא שמעו ממנו מילה שתבטא תחושה של פוזיטיביות, של זמן שיבוא שיהיה רצוי וטוב, של פיוס, ביטוי שיגלה בטחונו בדברים טובים, שיביע את בטחונו בעוצמתה של הדמוקרטיה באמריקה.
האמת היא שלקמלה האריס לא היה מלכתחילה סיכוי לגבור על דונלד טראמפ. היא לא מושלמת. אבל נורמלית, נורמטיווית. זאת היתה הבעיה שלה. להתמודד נגד מועמד גס-רוח, חסר כל מעצורים, שקרן כרוני, מבזה ובז לכל מה ומי שמייצג את הסדר הטוב, את החיובי, את הדמוקרטי בפוליטיקה האמריקאית. קמלה האריס היתה בשביל טראמפ לא יריבה במובן המקובל אלא סמרטוט אדום, אשה טורדנית ומעצבנת.
התרעות פיקוד העורף