"זה לא סוד לכם שמתחילת המלחמה מבול של הדלפות פליליות וחמורות מציף את ישראל. הדלפות פליליות וחמורות אלה מלוות לעיתים בשקרים והשמצות חסרות בסיס". מבחינת ראש הממשלה, הסיסמה "כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות" מתירה לו לקמבן, לתמרן, ללהטט ולשקר למען מטרותיו.
התגובה הבכיינית חוזרת על עצמה בגרסאות שונות בחודשים האחרונים ומתאפיינת בשלושה מוטיבים: לא מבקרים בזמן מלחמה, מוטיב ההתקרבנות בסגנון "אני האומלל המנהיג את המדינה אבל משלם את המחיר, וכל האחרים בורחים מאחריות". המוטיב האחרון הוא, איך לא, התקשורת.
המקרה האקטואלי הוא העדות שהיה אמור לתת בבית המשפט ב־2 בדצמבר במשפט המתנהל כנגדו. השבוע הוא ביקש לדחות את עדותו. אבל כשהוצאתו לנבצרות עמדה על הפרק, זה לא הפריע לו להתחייב שהמשפט לא יפריע לו לתפקד והוא ימשיך כרגיל לנהל את ענייני המדינה. הוא מתייפח על עיסוקו במלחמה, אבל באותה עת טורח לעסוק בפוליטיקה, כמו שהותו השבוע בכנסת לאורך הלילה לצורך ההצבעה על חוק הרבנים 2.
הוא העז לטעון שההפגנות למען החטופים מחזקות את יחיא סנוואר, ובאותה העת הודלפו לתקשורת הזרה מסמכים מפוקפקים המחזקים באורח פלא את טענותיו. המלחמה אינה מפריעה לו לקדם ביתר עוז עניינים מפוקפקים המקדמים את שרידותו: למשל, במקום לסגור חמישה משרדי ממשלה כהמלצות האוצר, הוא כנראה התבלבל והוסיף שני משרדים, שהפכו את ממשלתו למנופחת בתולדות הדמוקרטיה המערבית.
רק השבוע הוא קידם את "חוק הרבנים", המגדיל את חלוקת הג'ובים והכספים, כי הרי תקציב המדינה משופע כספים. ויש עוד: "חוק הרייטינג" של השר שלמה קרעי, המלאים את שיטת מדידת הרייטינג בטלוויזיה, והחוק המונע שיתוף גורמים בישראל בסנקציות כנגד מתנחלים. כל "הטוב הזה" מתגלגל במערכת הפוליטית כאילו אין מלחמה, וכשאנחנו סופרים כל יום הרוגים ופצועים. לא יהיה זה הימור מופרך לטעון שמעל חלק מחקיקה זו מרחפת רוחו של הבן יאיר נתניהו, השוהה במיאמי בנסיבות עלומות שלא התבררו עד תום.
על רקע הידיעות על חזרתם האפשרית לבתיהם ועמדותיו המקוריות בנושא תקציב 2025, חרג הפעם השר כץ ממנהגו והסביר בשיחה איתי: "אני האחראי על מערך פינוי התושבים בצפון ובדרום. מתחילת המלחמה פינינו 130 אלף תושבים, ולא שמעתי שום תלונות. קבעתי מראש את המחירים בבתי מלון ואת התוכנית 100/200. כל מי שלא רוצה להתפנות לבית מלון מקבל פיצוי נטו (ללא מס) של 200 שקל למבוגר ו־100 שקל לצעיר".
"מבחינתי, ניהלתי את המלחמה האזרחית. למרות שבערוצי הטלוויזיה השונים לא אוהבים את הליכוד, התוכנית הזאת עברה בשקט יחסי. עבדנו על התוכנית שנה שלמה. מנענו את האפשרות לתרגילים ולניצול מראש, וכל זה עם 60 איש בלבד".
"אסביר מדוע. המדינה מגייסת כספים ב־ 5% תשואה במח"מ (טווח ממוצע לפדיון - י"ש) - 10־15 שנים. הצעתי לתת הנחה של 5% במס על הדיבידנד ולאפשר לכל מי שרוצה למשוך דיבידנד במהלך 2025 למשוך במיסוי מפוחת. אם חברה לא תנצל את אפשרות המשיכה, יהיה ניתן להפעיל את תשלום הקנסות שנה לאחר מכן. לפי ההצעה שלי יהיה ניתן לגייס במהלך כזה באופן מיידי 20־30 מיליארד שקל".
הנתון המסקרן ביותר במדד הוא מחירי הטיסות: באוגוסט הם הקפיצו את המדד ל־0.9%. בספטמבר נרשמה תנועה הפוכה, והמדד ירד לטריטוריה שלילית של מינוס 0.2%. נקווה שבאוקטובר תגיע הריבית, והמדד לא יושפע מהותית מסחרור הטיסות - אבל לא בטוח. החרפת עוצר הטיסות של חברות תעופה בינלאומיות עלולה להקפיץ את המחירים גם באוקטובר.
מה תהיה השפעתם של מבצעי המכירות באונליין בנובמבר? אלה יתבטאו במדד נובמבר, שיפורסם באמצע דצמבר. המדד יירד גם בשל ירידות מחירים עונתיות, וייתכן שיהפוך לשלילי.
בינתיים שימו לב: הממשלה מתלבטת ולא מנסה להשפיע על מרבית סעיפי המדד (ואל תבלבלו אותי עם הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"). במחירי המזון היא חדלה מחידוש התייקרות המחירים. מחירי הטיסות לא מעניינים אותה, כי מי שלא צריך אז שלא יטוס. בדיור היא ממשיכה במבצעי מחיר למשתכן עם נטייה ברורה לסקטור המשתכנים החרדים. את בעיית המחסור בכוח האדם (עקב איסור הגעת עובדים מהשטחים) היא לא פתרה, ובינתיים המחירים ממשיכים לעלות. על מחירי האנרגיה, החשמל והמים היא כמעט ולא משפיעה.
הזרמת תקציבי העתק הממשלתיים, שהיו אמורים לעודד צריכה פרטית, יקוזזו עם גזירות כמו שחיקת מדרגות המס והעלאת דמי הביטוח הלאומי. הפגיעה בכוח הקנייה עשויה להיות לשם שינוי פקטור מקזז אינפלציה. ולבסוף ישראל, כמו העולם כולו, תושפע מבחירת טראמפ לנשיאות ארה"ב. מדיניות התקציב המרחיבה שלו עלולה להאיץ את האינפלציה ולהפחית את תאבון הורדת הריבית.
זה מחזיר אותנו למדיניות הריבית של בנק ישראל. הודעת הריבית הקרובה תפורסם אצלנו ב־25 בחודש, בדיוק בעוד עשרה ימים. בעקבות הורדות הריבית בארה"ב, פרופ' אמיר ירון הנגיד לא יעז להעלות את הריבית, כי זה עלול לזעזע את שוקי המטבע ולפגוע בתעשייה בשל גידול בפערי הריבית.
אבל בוודאות כמעט מלאה - ריבית בנק ישראל (4.5% לשנה) תישאר ללא שינוי במהלך 2025, אלא אם יקרה נס כמו הפסקת אש טוטלית, החזרת החטופים, פתרון המשבר עם איראן ואולי שלום עם סעודיה. למי שחושב שמדובר בפנטזיות, מוטב לתכנן לחיות עם ריבית גבוהה עד להודעה חדשה.
החברה שבבעלות משפחת קושלה נחשבת לספקית העובדים הזרים הגדולה ביותר בהודו. השבוע הוא שב לישראל כדי לסגור מעגל. קושלה נפגש עם מעסיקים וראשי תאגידי כוח אדם כדי לבדוק, לנוכח הניסיון המוצלח, את הרחבת מעגל העסקת העובדים מהודו למרות המלחמה המתמשכת. בשיחה איתי הוא מגלה אופטימיות רבה ביחס להמשך הדרך: "אני מאמין בהעמקת שיתוף הפעולה המקצועי בין ההודים לישראלים. אין שום סיבה שישראל לא תנצל את הידע והיזמות המעולים שלה עם כוח האדם הזול והמקצועי ההודי. אחרי הכל, שני העמים דומים באופיים".
במלאת שנה לפעילותה בישראל הגיעה החברה להישג לא רע. מתוך 15 אלף עובדים זרים מהודו, דינאמיק הביאה 3,500 עובדים בתחום הבנייה, ומעט גם בתחום התעשייה. הקבוצה נוסדה לפני 50 שנה, ומאז סיפקה כחצי מיליון עובדים ל־30 מדינות בעולם בתחומים כמו בנייה, תעשייה, מלונאות, בתי חולים ושירותי סיעוד.
על פי תוכניות העבודה שלה, עד סוף השנה יגיעו לישראל 7,000 עובדים, כאמור בעיקר לענף הבנייה. בכוונתה להרחיב את פעילותה בהמשך ולהיכנס לתחום הסיעוד, שהתאפיין עד כה בעובדים זרים ממדינות דרום־מזרח אסיה. "אנחנו כאן כדי להישאר לטווח הארוך", מצהיר יו"ר דינאמיק.
העובדים מהודו, על פי עדות אנשי ענף הבנייה, מאופיינים במקצועיות ובחריצות. הם מגיעים עם לפחות עשר שנות ניסיון בעבודות הבנייה, מתוכן ארבע שנות ניסיון מחוץ להודו. מרבית העובדים הנוחתים בישראל התנסו בעבודות הבנייה במדינות המפרץ, כמו איחוד האמירויות, בערים כמו דובאי, ובמדינות כמו קונגו שבאפריקה. הודו, על 1.5 מיליארד תושביה (המדינה המאוכלסת בעולם), נחשבת לקונצרן העסקת העובדים הזרים הגדול בעולם.
העובדים מגיעים לתקופת מינימום של חמש שנים ומצוידים בניסיון מקצועי בעיקר בעבודות ברזל, פלדה, רצפות, טייחות וטפסנות. הם משתכרים בישראל כ־7,700 שקל לחודש בתוספת תנאים סוציאליים. שכר זה גבוה פי שבעה מהמקובל בהודו, פי שלושה ממשכורות המשולמות על ידי מעסיקים במדינות המפרץ וסעודיה, ופי שניים ממשכורות באירופה.
"העובדים המגיעים לישראל קצת מוטרדים מהמצב הביטחוני, אבל מיד לאחר מכן הם נרגעים. ראשית, הם מתגוררים בסביבה אחת עם הישראלים, ובניגוד למדינות המפרץ לדוגמה, הם אינם מרוכזים במחנות עבודה מרכזיים", מסביר קושלה, ומוסיף: "היחס האנושי שהם מקבלים כאן הוא מהטובים בעולם. בנוסף, תנאי השכר בישראל הם מהטובים ביותר. כשאנחנו שוקלים שליחת עובדים למדינות זרות, יותר ויותר עובדים מעוניינים להגיע דווקא לישראל, אחרי שהם נחשפים לחוויות החיוביות מאלה שכבר הגיעו".
יו"ר דינאמיק מדגיש: "להודים ולישראלים יש קווי אופי דומים. לו הדבר היה תלוי רק בנו, היו מגיעים לישראל בתוך כמה שבועות עשרת אלפים עובדים מהודו. אבל מה שמפריע לי בישראל הוא הבירוקרטיה. כדי לקבל ויזה בישראל אתה צריך לחתום על מסמך בן 65 עמודים, והתהליך כולו עומד על חודשיים. זה לא מקובל אפילו בבריטניה, הנחשבת למדינה שמרנית בהעסקת עובדים".
ב־25 השנים האחרונות עסק קושלה ביוזמות בארבע יבשות בתחומי טכנולוגיה, מיקור חוץ של משאבי אנוש, השקעות הון פרטי ועבודת קבלנות בענף האנרגיה (דלק וגז). הוא התגורר במשך שנים ארוכות בקנדה וארה"ב. החברה פועלת באזורים מגוונים ברחבי העולם, כולל צפון אמריקה (ארצות הברית וקנדה), אירופה (הממלכה המאוחדת ושווייץ), אפריקה (לוב ומרוקו), המזרח התיכון (איחוד האמירויות, עומאן וסעודיה) ואסיה (הודו, קוריאה הדרומית והונג קונג).
בתחום הבנייה היא הייתה מעורבת בפרויקטים אייקוניים כגון פרויקט וילות פאלם ג'ומיירה, פרויקט אטלנטיס פאלם ומגדל בורג' ח'ליפה בדובאי. "היינו מעורבים בהקמת פרויקט וואן אנד אונלי באיים המלדיביים וגם נמלי התעופה בדובאי ואבו דאבי", מוסיף קושלה.