בצל החרפת העימות נגד איראן והסלמת המלחמה ברצועת עזה, סעודיה, שאירחה השבוע בריאד את "ועידת ההשקעות העולמית ה־28" (WIC), משכה אליה תשומת לב עצומה. לצד השתתפותם של בכירים בעולם ההייטק וההשקעות במפגש הבינלאומי המרשים שכונה "דאבוס במדבר", נהרו אליו אלפי אורחים מכל העולם ובהם נשיאי חברות פיננסיות, ראשי תעשיות ותאגידים טכנולוגיים גלובליים (דוגמת אלפבית וטיקטוק, אמזון ומיקרוסופט). המפגש משקף את עוצמתה והיקף קשריה העסקיים של הממלכה הסעודית, את חזונו המגלומני והשאפתני של יורש העצר הסעודי וכן את האמון הרב ביכולתו של מוחמד בן סלמאן להפוך את סעודיה למרכז פיננסי עולמי.
מעבר לזה, היקף האירוע, מיקומו ובעיקר תזמונו, בעיצומה של מלחמה ולאחר כינוסו של הפורום הערבי־מוסלמי שהתקיים שם ב־11 בחודש ושעסק ב"תוקפנות הישראלית בעזה ובלבנון" – מעידים על החשיבות הרבה שמייחסת ריאד להשגת ביטחון ויציבות אזוריים. הרגעת המתיחות במזרח התיכון ובמרחב הים האדום היא תנאי קריטי מבחינתה לשמירה על יציבות המשטר ובית המלוכה הסעודי, כמו גם להזרמת ההון הזר, המומחיות והידע הטכנולוגי לממלכה, שישפיעו, בתורם, על מדיניות החוץ והנפט הסעודיים, שמקרינות על הכלכלה העולמית והשווקים הגלובליים.
בתוך כך ולצד חתירתה לבסס את מעמדה הגיאופוליטי כמעצמה אזורית רבת־השפעה גם במרחב הגלובלי – בהיותה יצרנית הנפט השנייה בגודלה בעולם, שייצרה 11.13 מיליון חביות נפט גולמי ביום ב־2023 ומחזיקה כיום ב־17% מעתודות הנפט העולמיות – סעודיה נאלצת "לחשב מסלול מחדש" ולשנות גישה וסדרי עדיפויות. היינו, לקצץ תקציבים, לשנות ולהשהות תוכניות למימוש "חזון 2030" ופרויקטים שעלותם מוערכת ב־1.25 טריליון דולר בתחומי הבנייה, הנדל"ן, התעופה והאנרגיה הירוקה (דוגמת העיר העתידנית NEOM או פרויקט הספורט והנופש Qiddiya, שלחופי הים האדום).
בן סלמאן עשה כל זאת במטרה ליצור מסגרת מוסלמית חדשה ויציבה יותר תחת הנהגה סעודית, דוגמת הקואליציה הבינלאומית שמוביל בימים אלה שר החוץ הסעודי פייסל בן רחמן לקידום הסוגיה הפלסטינית. זו מסגרת שתאפשר לו, בין היתר, להתמודד עם התפשטות ההשפעה האיראנית (במקביל לחזית הביטחונית האזורית), ולקדם פרויקטים כלכליים בינלאומיים (כמו הקמת מסדרון ימי־יבשתי, IMEC, שמחבר בין הודו לאירופה דרך סעודיה ואיחוד האמירויות, לרבות ישראל וירדן). מסגרת זו תספק מענה לאתגרים משמעותיים, כגון ביטחון המזון, שדרוגים טכנולוגיים, שינויי אקלים ואסונות טבע. היא תאפשר למנהיג הסעודי לנווט בהצלחה בין יריבויות ולחצים מתחרים (כגון זה שבין ארה"ב וסין, כשלפי סקר דעת קהל של ECFR מספטמבר 2023, 50% מהנשאלים בסעודיה מצדדים בארה"ב ו־39% מצדדים בסין) ובתוך כך לבסס את מעמדו כאחד המנהיגים החזקים, המשפיעים והחשובים בפוליטיקה ובכלכלה העולמית.
מנקודת מבט אמריקאית וישראלית, ההתקרבות הסעודית לאיראן מעוררת אכזבה עמוקה לצד דאגה רבה. עם זאת, ואף שלכאורה נראה ששלל המאמצים והמשאבים שהושקעו עד כה בניסיון לנרמל את היחסים בין ריאד לירושלים, ירדו לטמיון, בראייה גיאופוליטית אסטרטגית רחבה וארוכת טווח – מדובר בהזדמנות נדירה ליצירת ציר יחסים, סדר ומאזן כוחות חדש בהובלת סעודיה במזרח התיכון. שכן בהיותה מנהיגת העולם המוסלמי־סוני ובעלת הברית הוותיקה, החשובה והיציבה של ארה"ב באזור, סעודיה שמתמרנת לאורך שנים כאמור בין מגוון גדול של שחקנים ואינטרסים שונים ולא פעם מנוגדים, לצד קשרים, בריתות ועמדות סותרות, המתקיימים בו־זמנית בכפיפה אחת – עוד עשויה להפתיע.
על רקע השילוב בין תהליכים שונים, אזוריים וגלובליים לצד מגמות ונסיבות קונטקסטואליות מורכבות, ובהן דשדוש הכלכלה הסעודית; אסקלציה ביטחונית באזור; התעצמות איום הטרור ותוכנית הגרעין האיראנית ומנגד, חיזוק תהליך הפיוס של מדינות ערב עם איראן; הקצנת עמדתה של ישראל ומהלכיה הצבאיים וכן החלפת הממשל האמריקאי וכהונתו הצפויה של הנשיא טראמפ בקרוב - ספק אם יורש העצר הסעודי יסרב ליטול על עצמו תפקיד קריטי, חדש ועתיר חשיבות. כזה שיוצר במקביל שיח מדיני ודיפלומטי לצד יחסי אמון וקשרים, הן עם איראן והן עם ישראל. יתרה מכך, ספק אם דווקא כעת בן סלמאן יפספס את המומנטום שנוצר כדי לבלום את איראן ולדחוף את ישראל, מנגד, להגיע להסכם עם הפלסטינים שיוביל לנורמליזציה עם סעודיה כמו גם להרגעת המזרח התיכון ועיצובו מחדש.
התרעות פיקוד העורף