הדרישה שלו מראש הממשלה הייתה ברורה - לפעול להדחתה בהקדם האפשרי מהסיבה "שהגיעו מים עד נפש", כלשונו. שימו לב - דרישה - ולא מעבר לכך, וזו הנקודה המרכזית שצריך לשים לב אליה.
מאז כניסתו של גדעון סער לממשלה וההצטרפות של סיעת "הימין הממלכתי", הקואליציה התרחבה ל-68 חברי כנסת. גם אם נוריד את האצבע המתנדנדת של ח"כ יואב גלנט (על אף שלא יימהר לתת לליכוד תירוץ להעניש אותו), סיעת "עוצמה יהודית" על ששת האצבעות שלה איבדה את מקומה בתור לשון מאזניים בכנסת.
התוצאה ברורה: בן גביר אולי מאיים שאם המהלך נגד היועמש"ית לא יושלם, הוא ינצל את כוחו לשבש את השגרה בהצבעות בכנסת, אלא שבפועל יו"ר עוצמה יהודית מודע למגבלת הכוח שלו. הוא אמנם עוד מסוגל לעשות כאב ראש לא קטן להנהלת הקואליציה, בטח אם ירתום עוד מתנגדי יועמ"שית למהלך שלו, אבל לראשונה מאז הוקמה הממשלה, בן גביר ייאלץ להסתגל מחדש למעמדו, שפחות חזק ממה שהוא היה רוצה.