אחרי שנה של מגעים, מאמצים, הדלפות על "כמעט עסקה" ו"עוד מעט עסקה", שהתפוצצו כמו בלון מלא באוויר חם - קשה שוב לקנות את הסחורה שמנסים למכור לנו, שלאור המצב העדכני, אחרי ההסדרה בצפון (אם תחזיק מעמד), החמאס יהיה מוכן להתגמש. הרי ההערכות הללו הן הגיוניות מאוד ומתבקשות מאוד - לו היה מדובר באמת בגוף שאינו ארגון טרור פנטי, שכל מהותו היא חתירה להשמדת ישראל, לג'יהאד כרעיון, להישרדות למען מטרה נעלה זו.
אז נראה כי מדינות ערב, ומדינות מערב - כל השושבינים מעוניינים בשידוך. כעת השאלה הגדולה היא, האם שני הצדדים מעוניינים בו.
מצד אחד, עובדתית האווירה השתנתה, התנאים השתנו, אך מה שלא השתנה - הוא החמאס ומהותו. דברים רבים רוצים בכירי ארגון הטרור לקבל במסגרת העסקה האפשרית. שחרור מחבלים, שיקום עזה על ידי ספונסרים, ומה שעוד יהיה ניתן עבורם להשיג. מצד שני, בכירי חמאס מוכנים גם לא לקבל את כל אלה - אם לא יקבלו את הדבר המרכזי, היחיד שהכי חשוב להם: הישרדות והישארות בעזה. כל כך קל - עד פרימיטיבי.
ארגון טרור מעוניין להמשיך בטרור. בשביל זה - לפני כל יתר התנאים והדרישות - הוא חייב להישאר בתמונה ובשטח. אף אחד לא טיפש ולא חי באשליות. לא הישראלים, לא המתווכים. ברור לכול כי חמאס ירצה להשתקם ולחזור, בדיוק כמו שחיזבאללה רוצה ומתכנן להשתקם ולחזור לפעילות הטרור, כי היא ליבת קיומו.
מבחינת נתניהו, אם הרשות הפלסטינית לא בתמונה ומה שיחליף את שלטון חמאס הוא כוח זר ולא אבו מאזן ואנשיו - אפשר לדבר על זה. גם כאן איש לא עיוור. ברור לכול שאם חמאס יסכים לרעיון, הוא יעשה זאת רק כי יהיה בטוח שיישאר ברצועה, ישתקם ויתחזק מאחורי התפאורה, מצג השווא של שלטון כזה או אחר, ושל גורמים זרים כאלה ואחרים. שרידות והישארות בשטח - זה העיקר מבחינתו.
אך סביר גם להניח כי נתניהו יהיה מוכן למוסכמה השקטה הזאת - כל עוד הרשות הפלסטינית לא בתמונה ואם יש לישראל ביד הסכם צד המבטיח לה חופש פעולה. יתכן (בדגש על יתכן כי אין לדעת בוודאות, אלא רק להניח) שהפורמט הזה יאפשר את מה שאף מתווה לא איפשר עד כה.
התרעות פיקוד העורף