בתקופה הראשונה, מיד אחרי ה-7/10, הוא עמד מידי יום מול הציבור ותיווך את המציאות הנוראית, בישר את החדשות הקשות, הנחה את הציבור כיצד לנהוג, ולעיתים נדירות אף הצליח לתת תקווה עם מידע חיובי ואופטימי. הדמות שלו בלטה בצורה חריגה לאור ההיעלמות של ראשי המדינה ברגעי המשבר, בייחוד בזמנים המורכבים יותר, אז הגרי נשלח למשימה התקשורתית והופיע על כל מסך ברחבי המדינה.
זה שדוברות צבאית עומדת מול האזרחים זה לא בהכרח מצב תקין, אבל כפי שהולך הביטוי מהמקורות היהודיים: "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש", וכך הפך הגרי למרגיע הלאומי מודל חרבות ברזל.
חברי הקואליציה הוכיחו פעם נוספת את עומק המחדל שהם שרויים בו. בזמן שהם דורשים את מהגרי לקחת אחריות ולעזוב את תפקידו, הם לא מסוגלים להפנות חצי אצבע לכיוונם ולהודות באשמה שלהם למחדל הנוראי של אותה שבת שחורה, לאחריות שלהם לאלפי הנרצחים, הנופלים והפצועים המלחמה הארוכה ולעובדה שנכשלו בהחזרת 100 אזרחים וחיילים שעדיין שבויים ברצועת עזה.
התרעות פיקוד העורף