1
האכזבה היא גם על רקע היחס מול הפחתות הריבית בעולם, שבאו עם המשך ירידת שיעורי האינפלציה (שהגיעה לשיאה בעקבות משבר הקורונה, שהביא לירידה חריפה בהיצע הגלובלי של סחורות ושירותים).
הפחתות הריבית בעולם בעוד הריבית בישראל על נשארת על כנה, הגדילו את פערי הריבית לטובת ישראל - מה שהביא מטבע הדברים להתחזקות השקל בשיעור חד. בנוסף, עלינו לזכור כי בסיס המשק הישראלי ממשיך להיות עם עודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים.
הבנק המרכזי של ארה”ב (הפד), שעל פיו יישק דבר בכל העולם הפיננסי, כבר הפחית את הריבית השנה ב־0.75%, שעומדת כרגע 4.56%, והעולם בעקבותיו: הבנק המרכזי של גוש היורו הפחית אף הוא את הריבית, שירדה מספטמבר 2023 ב־75 נקודות ל־3.25%; הבנק המרכזי של אנגליה הפחית את הריבית מאז אוגוסט 2023 ב־50 נקודות ל־4.75%; הבנק המרכזי של סין הפחית את הריבית בשנה האחרונה ב־35 נקודות ל־3.1%. ואילו בנק ישראל הודיע לפני כשבועיים לאחר דיוני הוועדה המוניטרית כי לא היה יכול להפחית את הריבית אף שפרמיית הסיכון של ישראל ירדה (כלומר, חל שיפור במצבה של ישראל בזירה הבינלאומית).
אלא שממש יומיים לאחר מכן, ב־27 בנובמבר, נחתם ההסכם להפסקת אש בלבנון. המשמעות היא רגיעה וירידה נוספת בסיכון של ישראל, והתוצאה המיידית הייתה המשך ייסוף השקל מול הדולר וסל המטבעות, מה שגורר שינוי חד־משמעי במגמות האינפלציה, ובהמשך - כך להערכתי - לירידה צפויה בריבית כבר ב־6 בינואר 2025 ל־4.25%.
2
האינפלציה החודשית בחודשיים האחרונים של השנה תהיה נמוכה ואף שלילית, גם אם האינפלציה השנתית (כלומר, כל פעם ב־12 החודשים האחרונים) עדיין תהיה גבוהה ומעל התחום העליון של יעד האינפלציה של הממשלה (3%). בנוסף, חלה ירידה בחשיפת המשק ליבוא, שגרמה לעליית מחירים, בשל המשבר מול החות’ים וההסגר בפועל של נמל אילת - כמו גם הירידה הדרסטית במספר הטיסות לישראל המביאות עימן סחורות מכל העולם. גם היבוא מטורקיה, ספקית קרובה של סחורות באיכות גבוהה ובמחיר זול, כמעט נעלם.
ייתכן שהאינפלציה השנתית אפילו תעלה בחודשים הקרובים בעקבות העלאת המע”מ ל־18%, העלייה בתעריפי התחבורה הציבורית והעלייה בתעריפי המים למשקי הבית - אבל עדיין אלו אירועים חד־פעמיים שאינם רציפים. חדשות האתמול שאינן רלוונטיות בבואנו לצפות את שיעור האינפלציה ועליות המחירים שנה ושנתיים קדימה. ההפך הוא הנכון: יש צורך ממשי בהפחתת הריבית כבר בינואר 2025 כדי לעזור למשק הישראלי להתאושש מתקופת המלחמה, שבחלקה נמשכת גם בימים אלו. למרות נתוני החודשים הקרובים, מגמת האינפלציה והריבית המשתקפות מכך תהיה שלילית, כפי שקורה בכל העולם.
ועוד נזכיר לכל מי שטוענים להיחלשות המשק הישראלי, כי דוקא בשנה האחרונה - בזמן המלחמה - השקל התחזק ריאלית מול סל המטבעות בשיעור של כ־5%. התחזקות זו תביא אף היא לדחיקת האינפלציה מטה.
3
ההערכה היא כי תש כוחו של הקטר שהוביל את אירופה מתום מלחמת העולם השנייה, הלוא היא גרמניה. הצמיחה בשנת 2025 תהיה פחות מחצי אחוז, וגוש היורו כולו יצמח פחות מאחוז. תשקיף זה, יחד עם רפורמת היבוא, שמשמעותה הפסקת ההגבלות על יבואנים שאינם רשמיים, יביאו יחד לירידות מחירים בישראל. במסגרת הרפורמה, לא יהיה גם צורך באישור מכון התקנים הישראלי לרוב הסחורות, והמכס יסתפק בהצהרת היבואן שהן עברו תקינה אירופית. מהפכה זו, אף שאינה שלמה ומוחלטת, תביא להצפת ישראל בסחורות.
4
סיבה נוספת לירידה הצפויה בשיעור האינפלציה היא פנימית: הציבור מאס במחירים שהציבו בפניו היבואנים והיצרנים המקומיים בצל המלחמה והמצור על הכלכלה הישראלית. הנתונים מראים כי הציבור הפחית את הקניות והרכישות. על פי הלמ"ס, הפדיון בענפי המסחר הסיטונאי והקמעונאי שעלה בשיעור שנתי של 0.2% בלבד ברבע השלישי של השנה (יולי־ספטמבר), קרוב לקיפאון לאחר עלייה בשיעור שנתי של 6.7% ברבע השני של השנה. במונחי קמעונאות, מדובר בצלילה של ממש.
רכישת מזון באמצעות כרטיסי אשראי בשלושת החודשים שבין אוגוסט לאוקטובר, כולל במסעדות, עלתה בשיעור שנתי של 0.9% בלבד - נמוך מאוד בהשוואה לעלייה בשיעור של 7.1% בממוצע בעשרת החודשים הראשונים של השנה (לעומת התקופה המקבילה אשתקד). בכלל, סך כל הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי התמתנו לעלייה של 1.1% לעומת 7.9% בתקופה האמורה. עד כאן, אומרים הצרכנים, שאינם מוכנים עוד לשלם מחירים מופקעים.
היצרנים המקומיים, שחסרו ידיים עובדות בשנה האחרונה בשל גלי המילואים, יוכלו עתה ביתר קלות לגייס עובדים הנמצאים כיום במחסור שהנחיל שכר גבוה, גידול בעלויות הייצור ועליות מחירים בצידן. הישראלים הכלואים יחד עם עליות השכר הגבוהות ובאין תחרות מחו”ל, הביאו לכך שמחירי המוצרים הבלתי סחירים מבחינה בינלאומית עלו בשנה האחרונה ב־3.9% - הרבה יותר מקצב עליית המחירים הסחירים מבחינה בינלאומית שעלו (גדלו?) ב־3% בלבד, כך על פי הבנק המרכזי.
ההערכות בשווקים הבינלאומיים הן כי מרבית מחירי הסחורות החקלאיות ירדו, אולי למעט סוכר, והציפייה היא לירידה לכל הפחות במחירי החיטה והתירס ב־2025. מעבר לכך, יש ציפייה ברורה להורדת מחירי האנרגיה מרגע שטראמפ יאפשר לקדוח, להפיק ולייצא נפט וגז. ההערכה היא כי מחיר חבית נפט בים הצפוני ירד ל־65 דולר לחבית. האמריקאים מעוניינים להפחית את מחיר הנפט גם כדי לפגוע ברוסיה, הנסמכת אף בימים אלו על הנפט כמקור הכנסה עיקרי. מחירי האנרגיה מהותיים בכל מדד מחירים לצרכן בעולם, וגם בישראל הם צפויים למשוך את המדד מטה.
5
השקל החזק ימשיך להיות דומיננטי בהפחתת האינפלציה. ייסוף השקל, נניח ב־10%, יביא לירידה בשעור האינפלציה ב־2.5% - זהו מתאם הסנכרון. היצוא הביטחוני גובר, ההזמנות לציוד צבאי גדלות. בשלושת החודשים אוגוסט־אוקטובר קצב עליית יצוא הסחורות היה בשיעור שנתי של 20% לאחר עלייה בשיעור שנתי של 10% בשלושת החודשים קודם לכן.
גם יצוא הגז לאירופה גובר, כך שהעודף בחשבון השוטף ימשיך לעלות - מה שיאפשר לבנק ישראל להפחית את הריבית ללא חשש מהאינפלציה. למעשה, לבנק ישראל כבר אין ברירה אלא להפחית את הריבית, אחרת המשך הייסוף החד של השקל יפגע בכושר התחרות של ישראל, בעיקר בתחומי התעשיות המסורתיות או שירותי התיירות, מה שיביא לפגיעה נוספת בתהליך ההתאוששות של המשק.
לשם כך דרושה יד מכוונת של בנק ישראל, שישמור מחד־גיסא על ריבית שתהיה מספיק גבוהה יחסית לעולם כדי להפחית את האינפלציה בישראל, ויפחית מאידך־גיסא את הלחץ על נוטלי ובעלי המשכנתאות ויתרום להמשך הצמיחה במשק.
התרעות פיקוד העורף