ראשית, ולפני הכל, אזהרה בטאבו לכולנו. הולכים ומתרבים לפנינו האירועים החמורים. החקיקה הפוגעת בדמוקרטיה, הקריאות לפיטורי שומרי הסף וראשי הביטחון, מעצרים בדרך שנויה במחלוקת, לחץ להוצאת ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות, התבטאויות חמורות ומסוכנות של שרים וח"כים, ועוד.
באוויר נמהלים באופן מסוכן מאי־פעם אבק שריפה עם חומרי בעירה. אם לא נשכיל כולנו (לא משנה מי אשם יותר - ומי פחות) לקחת ביחד צעד אחד או שניים לאחור על מנת לחשב מסלול מחדש – עלול להישפך דם ברחובות, וספק אם נצליח להיחלץ מהבור שאנו כורים לעצמנו.
ובעוד בעולם כואבים איתה, מזדהים איתה ומקווים איתה – כאן בינינו ישנם הקוראים לעברה "שמאלנית" ו"קפלניסטית". אבל היא לא מאבדת לרגע קשר עין עם המטרה, לא נעלבת, לא משיבה וממשיכה להיאבק.
שליט יחיד
נתניהו, שנוי במחלוקת ככל שיהיה, הוא אדם חכם ומנוסה ופוליטיקאי מספר אחת שקם לנו בעת החדשה. בימים הללו הוא שליט יחיד, משחק על כל המגרש כמעט לבד, מניף הרבה כדורים באוויר ומשלב אינטרסים אישיים, פוליטיים, קואליציוניים, לאומיים ובינלאומיים.
נתניהו מבין מצוין שהדחת היועמ"שית כעת לא משרתת אותו בשתי חזיתות קריטיות עבורו: בבית המשפט בתל אביב, ששם תחל בקרוב עדותו, ובערעורו על צווי המעצר נגדו בבית הדין בהאג. נתניהו מעדיף כעת יועמ"שית מאוימת ומאותגרת מאשר מודחת (ככל שניתן להדיחה).
אבל בינתיים, וללא קשר לנתניהו, מבקיעה הפרקליטות כמה "גולים עצמיים" לא נעימים בכל הקשור לשיקול הדעת בניסוח סעיפי חשדות ואישומים ובכל הקשור לפיקוח על מעצרים.
בוגי יעלון גרם לנזק כבד למדינה
יעלון, כמו רבים אחרים, הוא מתנגד תקיף של הממשלה ומדיניותה, הוא מרבה להתבטא ולעבור מהפגנה למחאה, וזה בסדר גמור, כמוהו יש רבים. אבל מכאן ועד כתב אישום כה חמור – המרחק גדול ומסוכן. רבים מהאלופים במילואים שעימם שוחחתי השבוע - היו מזועזעים מהדברים. חלקם מעורבים בנעשה בעזה הרבה יותר מיעלון, והם בוטחים בסרגל הערכים של צה"ל ומפקדיו ובהבנתם מהי פקודה בלתי חוקית בעליל שמתנוסס מעליה דגל שחור.
כולם מזועזעים מהתייצבותו בפועל של יעלון לצד המרים והקשים שבאויבינו, שעומדים מול ישראל ומול צה"ל ברחבי העולם. אני חושב שיעלון מבוהל, מודאג ומוטרד מהמצב וחושש מהתבססות של ישראל מחדש ברצועה. במקום להפנות את ביקורתו הנוקבת כלפי הדרג המדיני, הוא האשים את צה"ל בפשעי מלחמה, באופן שמסייע מאוד למנגנון התביעה בבתי הדין הבינלאומיים.
ועוד משהו חשוב: בעזה נרשמו כנראה אירועים חריגים שאם צה"ל לא ימהר ויחקור אותם בשקיפות ובאומץ, במנגנוני חקירה פנימיים ובידי ועדת חקירה ממלכתית – יעשו זאת אחרים במקומנו, וזה יהיה מסוכן הרבה יותר.
הדמוקרטים צריכים לנהור לפולין
אחד מקוראיי הנאמנים ביקש ממני להעביר מסר שקט לראשי האופוזיציה ולדמוקרטים שבחבורה, והחלטתי להעביר להם את המסר דווקא כאן. הוא מציע שבעוד שרי הליכוד והציונות הדתית נוהרים לסמינרים בהונגריה של ויקטור אורבן כדי ללמוד איך הופכים דמוקרטיה לחצי דיקטטורה, ומיישמים את זה כאן במהירות עם חוקים הזויים, טוב יעשו הדמוקרטים אם ינהרו לפולין, ללמוד שם איך מצילים את הדמוקרטיה מסכנת ההפיכה לחצי דיקטטורה.
נתניהו וכ"ץ יקבעו מי יהיה ראש הצבא הבא
לאחר שהרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי רמז באיגרת למפקדים בצה"ל על כוונתו לממש את אחריותו ולהתפטר בתום התחקירים, החלו הדיונים והספקולציות על הרמטכ"ל הבא. לשר ביטחון יש לרוב רק שתי הזדמנויות להשפיע על צה"ל במהלך כהונתו, דרך גיבוש ואישור תוכנית רב־שנתית לצה"ל ודרך מינוי רמטכ"ל.
בשל הסיטואציה הפוליטית, תינתן לנתניהו "דריסת רגל" במינוי, לאחר שלאורך כל הקדנציות שלו הוא לא הצליח להשפיע על שרי הביטחון עם המועמד שלו: הוא לא רצה את שאול מופז, לא את אביב כוכבי ולא את הרצי הלוי – אבל שרי הביטחון קבעו.
כעת, הוא וישראל כ"ץ יידרשו להבטיח כי בראש צה"ל יעמוד הקצין המתאים והמוכשר ביותר לאתגרי הענק של שיקום הצבא, הפקת הלקחים ועמידה בכל האתגרים הביטחוניים, הכלכליים, המשפטיים והחברתיים שצפויים כאן לצבא.
יש חשיבות עצומה לניהול תהליך ראוי, להיוועצות עם רמטכ"לים ושרי ביטחון לשעבר ולמינוי של המוכשר והמנוסה ביותר. זהו כנראה מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (במיל') אייל זמיר, שיתייצב כמועמד לצד סגן הרמטכ"ל האלוף אמיר ברעם ומפקד פיקוד הצפון אורי גורדין.
80 שנה לקאמרי - הבנתי שבגרתי
הקאמרי חגג השבוע 80 שנה להיווסדו באמצעות תפריט טעימות בימתי מכובד ומרגש של מיטב הרפרטואר שהעלה כאן מכל הזמנים. על הבמה עלו צעירים וותיקים, וכשאילי גורליצקי בן ה־90 שר את "וואי ללילי, וואי ליומי" מתוך "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" – התרגשתי והבנתי עד כמה בגרתי גם אני, כי זכרתי שבפעם הראשונה שבה השאירו אותי הוריי לשמור על אחיי הקטנים, הם נסעו בקו 11 מיד אליהו לקאמרי כדי לראות את ההצגה, ולא הפסיקו שנים לזמזם את גורליצקי.
להיט טיפולי
"בובת חיבוקי" היא בובה של כלב עם מבע פנים עצוב וזרועות ארוכות שיכולות לחבק את הילד שחווה טראומה, והבובה הזאת הפכה ללהיט טיפולי בקרב ילדי העוטף שחוו טראומה ועצב.
לאחר שטיפלו בילדי העוטף, נערכים חברי העמותה שמפעילים את "חיבוקי", לטפל באחים שכולים קטינים וביתומי צה"ל בגיל הרך, ולשם כך אני נמצא כעת במיאמי למתן ארבע הרצאות בהתנדבות לחברי הקהילה היהודית והפרלמנטים הישראליים ועל מנת לאסוף כספים למימון הפרויקט – שכולו נעשה כעת גם בצפון בהתנדבות או על בסיס תרומות.
אני מכיר את החברים במיאמי ומשוכנע שיפתחו את ליבם וכיסם כמו שרק הם יודעים.
שנהיה טובים וראויים. שבת שלום.
התרעות פיקוד העורף