מכירים את נתוני הפשיעה הגבוהים? את מספר הנרצחים המאמיר בחברה הערבית? את הדיווחים על ארגוני הפשע שהשתלטו על הרחוב הערבי? את ההסברים של גורמי אכיפת החוק על הקושי הגדול שלהם לחדור לארגונים הללו?
אז הנה לכם הסיפור הבלתי נתפס הבא. כל ילד שיתבקש להעריך באילו כלים משתמשת המשטרה במלחמתה נגד העבריינים הכבדים ונגד משפחות הפשע, יהמר קודם כל - לפני כל דבר אחר- שהמשטרה מאזינה לאנשים האלו. ובכן, מתברר שזה קרוב לשלוש שנים אין למשטרת ישראל יכולת להאזין לשיחות וואטסאפ, טלגרם וכיוצא בזה של עבריינים.
איסור גורף על כלום
"העמדה המשפטית שלפיה משטרת ישראל רשאית לעשות שימוש להאזנת סתר באמצעות מערכות החודרות למכשיר קצה", סוכמו הדברים בדוח מררי, "נוגעת אך ורק לרוגלות אשר בוצעו בהן כלל החסימות הטכנולוגיות הנדרשות על מנת לוודא כי אלו מסוגלות לבצע אך ורק האזנת סתר כפי שהותר בחוק, על פי הפרשנות שאושרה". במילים אחרות, אפשר יהיה להמשיך להשתמש ברוגלות וביכולות שלהן, בין השאר לצורך האזנה לשיחות וואטסאפ, לאחר שיבוצעו כל ההמלצות לעריכת התאמות ולניוון של היכולות העודפות.
מתעלמת מהנחיית רה"מ
חזרה אחורה. חודש אחרי הצגת המערכת לאנשי היועמש"ית, כשלא קרה דבר וכשבמשטרה נרשם לחץ גדול להשמיש מחדש את המערכת במטרה להפעיל אותה מול ארגוני הפשיעה, יצא מסמך מלשכתו של ניצב משנה עו"ד גלעד בהט, ראש מחלקת אח"מ וטכנולוגיות בייעוץ המשפטי של משטרת ישראל. בהט סקר את כל גלגולי הרוגלה, את מסקנות צוות מררי, את ההנחיות שניתנו למשטרה על מנת שניתן יהיה להשתמש שוב בכלים הטכנולוגיים, את השינויים ואת ההתאמות שבוצעו ברוגלות, את העמידה של המשטרה בדרישות משרד המשפטים, ואת האופן שבו כל זה הוצג ליועמ"שית, לצד בקשה לאישור הפעלה. "בקשה זו ממתינה לאישור אצל היועצת המשפטית לממשלה", סיכם.
מודאגים מוועדת דרורי
למה החקיקה הזו כל כך חשובה ודחופה ליועמ"שית? הנה לכם תשובה אפשרית אחת. בימים אלו מנהל מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חקירה בעניין השימוש של מערכת אכיפת החוק ברוגלות. במקביל, הוקמה גם ועדת בדיקה ממשלתית בראשותו של השופט משה דרורי שעוסקת בנושא - ועדה שהיועצת המשפטית לממשלה נלחמה בה וניסתה למנוע את הקמתה.
מחקו שורות בעדכון
"עמדה גורפת כעמדת העותרת (האגודה לזכויות האזרח – ק"ל) שלפיה לא ניתן לפי הדין הקיים לבצע האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים באמצעות התקנת אמצעי האזנה מרחוק... היא פרשנות בלתי סבירה, בלתי מתחייבת מלשון החוק ומנוגדת לתכליתו של חוק האזנת סתר", כתבה נציגתה של בהרב מיארה לבית המשפט. "פרשנות זו אינה תואמת את הנסיבות של ימינו אנו, ותוביל לפגיעה קשה ביכולת המשטרה והשירות לבצע את תפקידיהם ולממש את תכלית החקיקה שלשמה התיר להם המחוקק לבצע האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים".
"מדובר באמצעי חיוני ואפקטיבי למילוי תפקידי המשטרה והשירות בשמירה על שלום הציבור וביטחונו", המשיכה נציגת היועצת המשפטית לממשלה להסביר לבג"ץ, "ובכלל זה לגילוי, חקירה ומניעת עבירות בכלל, ופשיעה חמורה בפרט, כמו גם לשמירה על ביטחון המדינה, והמלחמה בטרור בפרט. נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות, ובשים לב לכך שמרבית התקשורת בין עבריינים נעשית באמצעות תקשורת בין מחשבים, לאמצעי דנן עשוי להיות באירועים שונים תפקיד מרכזי והכרחי במילוי תפקידי הגופים הללו בהצלחה וביעילות. דחיית פרשנות המשיבים שתוצג להלן תביא לכך שתקשורת בין מחשבים תהפוך לעיר מקלט לתכנון ולביצוע עבירות...".
כשבאגודה לזכויות האזרח הגישו את העתירה נגד האזנות הסתר באמצעות הרוגלות, פנתה מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה לייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי כדי לבדוק איתם אם יש משהו שחשוב להם שייכתב בתשובה לעתירה לבג"ץ, שהרי הם העוסקים בשטח בסוגיה.